ככלל, כשבבנקים מתחילים לדבר ב-Under Statement צריך להתחיל לנבור בפרטים הקטנים ולהבין טוב מאוד את מה שהם אומרים - בעיקר כי מצטבר אצלם הרבה מידע שעיבוד נכון שלו יכול לתת תמונה מצוינת על הכלכלה.

המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים היא מהמפותחות שיש במערכת והניתוח הכלכלי שלה משפיע על תיק האשראי של הבנק וזה חשוב. במחלקה אומרים היום כי "במבט קדימה אנו מעריכים שהאינפלציה תיוותר בקרבת מרכז היעד, זאת תחת השפעה של הייסוף, וכנראה גם מדיניות מוניטארית פחות מרחיבה בשנה הבאה.

"אנו רואים שהאינפלציה בינתיים מיובאת ברובה מחו“ל וזה ניכר בסעיפים כמו ריהוט וציוד לבית, מזון וכלי רכב. באופן מעט מפתיע מחירי ההלבשה וההנעלה ממשיכים לרדת, על אף שרכיב היבוא שם גבוה. אנו מעריכים כי באופן הדרגתי נראה את ההשפעה של הגורמים הגלובליים על האינפלציה יורדת, כשמנגד גורמים מקומיים כמו התייקרות עלויות העבודה יותירו את האינפלציה בקרבת מרכז היעד".

אם כן, מה אומרים לנו בבנק הפועלים? עד עכשיו מה שמיתן את האינפלציה הייתה בעיקר העובדה שהכלכלה הישראלית לא נגררה להעלאות שכר שבתורם מגבירים את הביקושים ולמעשה עליות המחירים בחו"ל, של חומרי הגלם וההובלה היו אלה שגרמו למחירים בישראל לעלות.

אנחנו מתקרים, אומרים בבנק הפועלים, למצב בו העלאות השכר בישראל יתחילו לתת אותותיהם בכלכלה המקומית אבל אז, הם מעריכים, יתמתנו עליות המחירים בחו"ל ובנק ישראל יתחיל להעלות ריבית ולכן תהיה לכל הגורמים האלה השפעה מקזזת שתביא את האינפלציה למרכז היעד - כלומר ל-2%. כך שאם הם צודקים בניתוח שלהם (שעד כה היה מדויק להפליא) הרי שאנחנו לא במצב של התפרצות אינפלציונית אלא עליית מדרגה שנמצאת בשליטה - ואלה חדשות טובות מאוד לכלכלה.

"מדד המחירים הנמוך לחודש אוקטובר יאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי לפחות עד אמצע 2022. בנק ישראל ינסה כנראה לחזק את המסר שהמדיניות המרחיבה היא פה להישאר תקופה ארוכה, וכן שרכישות המט"ח ימשכו בכדי למנוע שינויים חריגים ולהאט את הייסוף.

"הירידה באינפלציה השנתית בחודש אוקטובר מקטינה את הסיכוי שנראה את בנק ישראל מקדים את הפד בעליות ריבית, כמו שעשו חלק ממדינות אירופה. אנו מעריכים כי הריבית תעלה בשנה הבאה בסמוך למועד עלייתה בארה"ב".