ישרוטל הודיעה הלילה (שני) שלאור הביקורת הציבורית על התנהלותה החליטה לבטל את חלוקת הדיבידנד הקרובה. יש לציין שאין משמעות אמתית לביטול החלוקה כי החברה יכולה לשוב ולמשוך את הדיבידנד בכל רגע נתון ובעיקור כשהסערה הציבורית תישכח.

נסביר לרגע מה קרה כאן. ישרוטל הייתה חלק מתעשיית התיירות שטענה כי נקלעה לקשיים בשל משבר הקורונה והמדיניות הממשלתית של סגרים. התלוננה וקיבלה הקלות והטבות בשווי של מעל 35 מיליון שקל. והנה הוסרו הסגרים והישראלים שלא יכלו לטוס לחו"ל (בגלל מדיניות ממשלתית) צבאו על דלתות בתי המלון של הרשת וזו עשתה את מה שכל סטודנט שנה א' היה אומר לה לעשות - להעלות מחירים עד למקסימום האפשרי ואז? ללחוץ עוד.

כך התפרסמו הדוחות הכספיים של החברה ונראה כי לא רק שמצבה הכלכלי של הרשת לא נפגע אלא אף השתפר. כאן החלה מחאה ציבורית שדרשה מהרשת להשיב את הכסף שקיבלה לקופת המדינה. הרשת, כמובן החליטה שלא להשיב את הכסף למדינה, אבל להשקיט את הסערה הציבורית בכך שתדחה את חלוקת הדיווידנד ליום אחר.

כאן צריך להתחיל לחשוב על מנגנון חדש ואולי אף אגרסיבי, כי הרי מהרגע שניתן מענק לחברה שעמדה בכללים, לא ניתן לקחת אותו ממנה סתם כי הרוויחה יותר מידי. אבל אולי צריך להתחיל לגבש מנגנון פיצוי (אם יהיה בו צורך) שיהיה למעשה הלוואה ללא ריבית שתוחזר לאורך זמן בערבויות אישיות וכך נימנע ממראות כאלה.

כאן צריך לשים לב לעוד דבר, חברות התעופה מתדפקות בימים אלה על מפתני האוצר ודורשות פיצוי על מדיניות ממשלתית שלטענתם פגעיה בהם. כאן צריך ללמוד ולא לתת מענקים אלא להמשיך לדרוש הזרמת הון בעלים ותמיכה של המדינה בדמות ערבות או אפילו מתן הלוואה ישירה עם תנאים קשיחים וברורים להשבתה.

כאן האוצר כבר הפיק לקחים מהר והודיע לאל על שאין בכוונתו לתת מענקים אלא מקסימום הוא מוכן להעמיד הלוואה לחברה תוך שהוא ממשיך להתנות הזרמה של כסף מקני רוזנברג, בעל השליטה בחברה, כשכאן מוכן האוצר להקלה נוספת והיא שרוזנברג יעמיד הלוואה של 43 מיליון דולר בתנאים נחותים מזו של המדינה. צריך לזכור שרוזנברג התחייב להזרים הון של 43 מיליון דולר לאל על כדי לקבל את הסיוע בפעם הקודמת - אך לא עשה כן.