הרשתות מחליטות להתאגד: לאחר חצי שנה של משבר כלכלי עמוק, במהלכה עסקים רבים נסגרו ועוד צפויים להיסגר ומאות אלפי עובדים יצאו לחל"ת ללא אופק חזרה, הכריזו מובילי ענף הקמעונאות על הקמת "התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה", במטרה לפעול באופן מעשי לשינוי המצב הנוכחי. ההתאגדות מכריזה כי תהיה בית מקצועי לכל רשתות המסחר הפועלות בארץ וכן לרשתות שאינן קמעונאיות במהותן אך פועלות במרכזי המסחר השונים, דוגמת מרפאות, חדרי כושר ומכוני יופי.

"רשתות המסחר הפכו לשק חבטות ולפרה חולבת של גורמים רבים, ציבוריים ופרטיים כאחד", נכתב במסמך ההקמה של ההתאגדות. "מהיום - לא ניתן יותר שיחוקקו נגדנו חוקים מבלי שיתחשבו בנו, מהיום - לא ניתן יותר שיוטלו עלינו תשלומים מבלי שישמעו אותנו".

ההתאגדות קוראת לכל בעלי הקניונים ומרכזי המסחר לבטל דמי שכירות ודמי ניהול לתקופה בה המרכזים סגורים ולגבותם רק לאחר שייגמר המשבר וכפועל יוצא של אחוז מהפדיון. בנוסף, הועד קורא לממשלה למצוא פתרונות לפתיחה מדורגת של מרכזי הקניות, המסחר והמסעדות תוך התחשבות בנטל המשמעותי של העלויות הקבועות של החנויות, אשר משמעותו היעדר כלכליות בפתיחת חנויות בקניונים ככל שתהיינה מגבלות על תנועת ונפח הלקוחות. בנוסף, בוועד דורשים מענקים מידיים לפיצוי הקמעונאים על הפסדי העתק שנגרמו להם ולאפשר הלוואות בערבות מדינה.

מטרות הארגון ברורות – להוות גוף מייצג עבור האינטרסים של הרשתות ולקדם את ענייניהם בפני נציגי השלטון וגופי המדיה בארץ. כמו כן, בהתאגדות מתחייבים להגיש סיוע מקצועי וזמין לחברים בהיבטים עסקיים, לחזק את הקשר המקצועי בין החברים באיגוד ולארגן הטבות כלכליות לטובתם. רשות התחרות צפויה לבחון את חוקיות הקמת ההתאגדות, אשר מאתגרת את דיני התחרות הקיימים. בעבר, אסרה הרשות על רשתות הקמעונאות לפעול בצורה מאוחדת מול הקניונים.

"מינימום מנגנון, בירוקרטיה, משחקי כבוד ואגו"
במסמך ההקמה, ההתאגדות מתחייבת כי תפעל כ"גוף רזה", עם "מינימום מנגנון, בירוקרטיה, משחקי כבוד ואגו". את ההתאחדות יוביל ועד מנהל שמורכב מ-9 חברים, שייבחרו אחת לשנתיים בבחירות אישיות של כלל חברי ההתאגדות. החברים יתכנסו בהתאם לצורך, ויכהנו בהתנדבות מלאה. הועד המנהל הנוכחי נבחר בתחילת הקורונה ומונה את רונן נמני, בעלי קבוצת 'קפה קפה', הראל ויזל – מנכ"ל ובעלי קבוצת 'פוקס', יעקב הלפרין – מנכ"ל ובעלי 'אופטיקה הלפרין', רונן גבי רוטר – מנכ"ל קבוצת 'קסטרו', אבי שומר – מנכ"ל 'צומת ספרים', רביב ברוקמאייר – מנכ"ל קבוצת 'גולף', שחר תורג'מן – יו"ר 'בריל', גיא יקר – בעלי 'פלאפל בריבוע', וקרן שהם לוי – בעלי 'מיננה'. את ההתאגדות הקים וייסד דדי ריזל, יו"ר ועידת הקניונים ורשתות המסחר.

תחת היו"ר יפעלו שלושה תחומים בשכר: הראשון, לובינג וקשרי ממשל, אשר ינהל את כלל פעילות ההתאגדות במימוש מטרותיה מול הממשלה, הכנסת ושאר הגופים הרגולטורים במדינה. השני, ייעוץ בתחום הדוברות ויחסי הציבור, אשר ינהל את הקשר מול אמצעי המדיה והרשתות החברתיות תוך ייצוג האינטרס הענפי כולו. השלישי – ליווי משפטי צמוד בדיני התחרות. נוסף לעבודות הועד המנהל, תוקמנה ועדות ייעודיות לטיפול בנושאים שונים. הכנסותיה של ההתאגדות תגענה מדמי חבר שנתיים שייגבו בהתאם לגודל הרשת המיוצגת.

פרה חולבת?
מנכ"לי הרשתות הגדולות שחברו יחדיו חתמו על רבעון מוצלח למדי בהיבטי הרווח הנקי לבעלי המניות בהן – כך, לדוגמא, ברשתות האופנה שנרתמו להתאגדות דווח על רווח נקי של 90 מיליון שקלים עבור 'פוקס', 23.3 מיליון שקלים עבור 'גולף' ו-33 מיליון שקלים עבור 'קסטרו', כל אלה מהווים עלייה של עשרות אחוזים בהשוואה לרווחיהם ברבעון המקביל ב-2019.

'פוקס' צברה ביקורת ציבורית רחבה מכל הקשת הפוליטית ביוני האחרון: לאחר שמנכ"ל ובעלי הקבוצה, הראל ויזל, התראיין במהדורות החדשות ומחה על המצב הקשה של החברה, ואף קיבל לאחר מכן סיוע של מיליוני שקלים מהממשלה, החברה חילקה דיבידנד לבעלי המניות בשווי של 49 מיליון שקלים. אמנם החברה החליטה לוותר על המענק מהמדינה כדי להשקיט את הביקורת על הקבוצה, אך עולה השאלה 'מי חולב את מי' – האם מצבן הכלכלי הנוכחי של 'פוקס' ומקבילותיה מקנה להן זכות להוביל את מאבקם של 'החלשים', לדרוש לסיוע ממשלתי ולקבלת הקלות בתשלום, מה גם שקיבלו מהאוצר מענק של 6 מיליארד שקלים.