הוועידה הבינלאומית ה-23 של מרכז הבניה הישראלי, "עיר הנדל"ן", מתקיימת באילת. זאת כאשר במסגרת הוועידה נערך מושב שעסק באבחנות בתחומי הכלכלה והנדל״ן המניב בעקבות המלחמה.

בוועידה השתתפו בכירים במשק הישראלי וביניהם רמי לוי, אופיר שריד מנכ"ל מליסרון ועוזי לוי מנכ"ל קבוצת מבנה, נחשון קיויתי, יו"ר קבוצת בסר ויעקב סיסו, שותף מנהל בחברת יסודות.

אמנון מרחב, מנכ״ל משרד הכלכלה שהתייחס לסוגיית הבאת עובדים זרים לתחום הבנייה אמר: "אני פסימי ביחס ליכולת להביא עשרות אלפי עובדים זרים בטווח של חודשיים. ב-7 לאוקטובר קרסו כמה קונספציות משמעותיות ביניהן הקונספציה של שוק העבודה הישראלי שנשען כולו על שני מקורות עיקריים: סין והפלסטינים. אנחנו מבינים כבר שנים שצריך להגדיל את כמות העובדים הזרים בייחוד בנדל״ן, זה אסון להישען על מקור אחד. עדיין האסימון שלנו לא נפל. יש אולי שניים-שלושה אנשים שמבינים את גודל המשבר. דווקא בדרג של הפקידות, עם עומק של בירוקרטיה שלא מוכנה לשחרר, אני מאוד מודאג שלא נוכל לשנות את התפיסות".

אמנון מרחב. צילום: עידן גרוס

עוד אמר מרחב: "אנחנו במשרד הכלכלה שתוך הממשלה, ובתוך המלחמה בכך. מצד אחד קיבלו החלטה לא להכניס פועלים פלסטינים. מצד שני, השר ברקת מבקש לכנס את הקבינט הכלכלי חברתי והוא לא התכנס כמעט חודשיים. ניסחתי הצעת פרקליטים להכניס 170 אלף עובדים זרים למדינת ישראל ולעדכן את הרגולציה. לפני יומיים הייתה ישיבה בדרג מנכ״לים. דרשתי שיאפשרו להכניס פועלים ממדינות שיש להם גם כוח אדם וגם תאגידי בניה שיוכלו להביא עובדים זרים מכל מדינה שהיא".

"עד היום רשות ההגירה והאוכלוסין מחייבת שזה יהיה רק בהסכמים בילטראליים. עד שהסכם נחתם לוקח 3-4 שנים, זה לא מתחבר עם המציאות. אני טוען שצריך לתת לקבלנים להביא עובדים זרים, הם יודעים לעשות את זה. העושק והקיפוח נגרם בשיטה הממשלתית הנוכחית של מכסות. השיטה היום של מכסות גורמת לסחר. לגבי דרישות האמריקאים, קראתי מה שהם כותבים והם לא מתנגדים לעובדים זרים, הם רוצים שתהיה פה אכיפה שתבטיח שהמעסיקים משלמים לעובדים את הזכויות שלהם. אם המדינה צריכה להשקיע עוד 10 מיליון ש״ח כדי להגדיל את יחידות האכיפה - בואו נעשה את זה". הוסיף.

ביחס לרפורמה על ייבוא המוצרים אמר מרחב: "הרפורמה של ׳מה שטוב לאירופה טוב לישראל׳ תהיה שינוי ביוקר המחיה. הכנו נוסח וועדת השרים הייתה צריכה לאשר אותו ב 15 באוקטובר, וצפויה להתקיים ישיבה מסכמת במשרד רוה״מ על טיוטת החוק. אנחנו מקווים להעביר אותה כבר במושב הקרוב של הכנסת".

רמי לוי, מנכ"ל בעלים רמי לוי שיווק השקמה התייחס לסוגיית התייקרות המחירים ואמר: "אמרתי ליצרנים הגדולים, מבלי לנקוב בשמות, שאני לא מעלה מחירים. אנחנו מעבירים את המסר לצרכן שהוא לא חייב לקנות בכל מחיר, הוא חייב לקנות חכם ולחסוך עשרות אחוזים. הצרכן צריך להבין שהכח בידיים שלנו והוא צריך לעזור לנו להילחם בעליית המחירים. יש על המדף גיוון מאוד רחב והוא לא חייב לקנות בכל מחיר, אם הוא יעשה קנייה חכמה אפשר לחסוך בין 20-30%".

אופיר שריד מנכ"ל מליסרון התייחס לתחום הקניונים תחת המשברים שחוותה ישראל בשנים האחרונות: "העמידות של קניון בתקופת משבר חזקה, והיציאה ממנו מאוד מהירה. המשבר הראשון - הקורונה. בסוף 2019 הגיעה הקורונה, כיבינו את הקניונים שמגיעים אליהם עשרות אלפי אנשים ביום ומועסקים בהם בסה״כ כ-40-50 אלף איש. יש לכך משמעות אדירה - זה משבר. סגרנו לחודשיים וחצי וכשפתחנו הקניונים התפוצצו, הגיעו מלא לקוחות, חודשיים אח״כ סגרנו, לאחר מכן פתחנו לאחר חודש וחצי ואח״כ סגרנו פעם נוספת. במקרים כאלה האגרוף השלישי יכול להיות נוקאאוט וזה היה קשה".

"היה חשש האם אנשים יחזרו לקניות הפיזיות, ואולי אנשים שינו את ההרגלים שלהם. אבל התרבות שלנו גרמה לאנשים לבוא לקניונים. כשטוב להם וכשרע להם הם באים לקניון. בתקופת הקורונה חשבו שהאונליין הוא זה שינצח. כשפתחנו את הקניונים הוכחנו אחרת, לבסוף יש שילוב בין האונליין לאופליין. לאחר ה-7.10 חווינו בקניונים משבר - אנשים חששו לצאת ומצברוח לא נעים. משבוע לשבוע ראינו את עם ישראל חוזר לשגרה כשמדדנו את ממוצע המבקרים היומי בקניונים מתחילת הלחימה. בנובמבר קראנו לזה ״נובמבר כחול לבן״ ויצאנו מזה מחוזקים. באוקטובר ראינו ירידה של 30% בפֿדיון, בדצמבר עליה של 16% ובינואר ראינו עלייה של 9%. לקניונים יש יכולת לצאת מהר מאוד ממשבר". הוסיף.

נחשון קיויתי, יו"ר קבוצת בסר בתשובה לשאלה על הצורך בכמות גדולה של משרדים אמר כי "אומרים שבגלל העבודה מהבית לא לוקחים שטחי משרדים, אבל לי זה לא נראה. זאת סיסמה. היום אחרי הקורונה, השאלה איפה, באיזה מקומות ובאיזה לוקיישן. אני כאחד שבניתי ויזמתי למעלה ממיליון וחצי מטר משרדים שנבנו באזור המרכז ותל אביב רבתי, הצלחנו. השיטה שלנו היא כזו שאנחנו יוזמים פרויקט, מגיעים בסופו של דבר למשתמש שמעוניין לקנות את המשרדים, או למשקיעים שמעוניינים לקנות כדי להשכיר ולא לעשות סיבוב שני ולמכור את המשרדים".

עוזי לוי מנכ"ל קבוצת מבנה התייחס לנושא ואמר: "אחד הדברים שהובילו את עודף הבנייה הפריפראלית למשרדים זה הלחץ הכבד שמפעילים ראשי הרשויות וגורמי תכנון בגלל הלחץ מהארנונה. גם כשהייתי במטה הדיור בכל מקום שבאנו לתכנן כל ראש רשות דרש למלא את האזור במשרדים. אמרנו שהחכמה היא לא לבנות אלא לאכלס בשוכרים טובים לטווח רחוק. תל אביב היא מוקד עולמי בתחום הייטק. כל חברת הייטק שמחפשת טאלנט ואקוסיסטם מגיע אליה, זאת החוזקה שלה. לכן תל אביב במובן מסוים היא שוק אחר שגולש ומשפיע גם על הסביבה".

עוד ב-

יצילו את ענף הבנייה? אלפי עובדים זרים יגיעו לישראל בקרוב

לכתבה המלאה

יעקב סיסו, שותף מנהל בחברת יסודות אמר: "הורדת הדירוג של מודיס תשפיע על קצב הורדת הריבית. אני מניח שהקצב יהיה איטי יותר וההשפעה היא דרמטית. היום החוב של מדינת ישראל נסחר בפרמיה של 0.6, ברמת הדירוג שלנו הייתה אמורה להיות פרמיה של 0.4. זה עולה לתקציב המדינה בין 5 ל 10 מיליארד שקל.מדברים על לחסוך 20-30 מיליון ש״ח מאיזה משרד ממשלתי ועל הדרך בממשלה מזלזלים בגורם כזה או אחר ואנחנו זורקים מליארדי שקלים. כשאתה משלם יותר על החוב בחו״ל, אז הבנקים שמקבלים את הכסף מבנק ישראל, גם הריבית שלהם עולה. השפעת הדירוג היא גם על המעמד של ישראל והאם ישקיעו פה עוד חברות הייטק. כשלא משקיעים בחברות ההייטק, אין עובדים ואין שוכרי משרדים".