מכון הייצוא הוציא היום (שני) נתונים לקראת השנה החדשה, מהם עולה כי ההשקעות בתעשיית הפודטק בישראל צמחו בכ-25% בין השנים 2021-2022 והסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר, וזאת בניגוד לסך ההשקעות בטכנולוגיה הישראלית שירדו בכ-40% בשנת 2022. בישראל פועלות כיום כ-120 חברות בתחום הפודטק אשר מבססות את מעמדה של ישראל כמוקד הפודטק העולמי.

בימים אלה מציינים במכון הייצוא את "חודש הפודטק" שכולל שורה של אירועים מקומיים ובין-לאומיים בתחום הפודטק. ענקיות מזון, ובהן נסטלה, שטראוס ותנובה, מכירות במעמדה של ישראל בתחום טכנולוגיות המזון והן מקיימות שיתופי פעולה לייעול תהליכים, לצד השקעות והקמת חממות בישראל לקידום התעשייה.

תעשיית הפודטק בישראל ממנפת את החדשנות והשילוביות המאפיינת את המדינה על מנת להתמודד עם אתגרים עולמיים בתחומי ביטחון המזון, קיימות וחלבונים אלטרנטיביים.  תחום הפודטק הוא רחב יותר מעיסוק רק בחלבון האלטרנטיבי, תחום שיגיע בקרוב לרוויה עולמית. על כן, חשוב לפתח תחומים חדשים שיתנו מענה לבעיות עולמית כמו השמנת יתר והרצון לפתח מזון בריא יותר. 

"ישראל מובילה בפיתוח מקורות חלבון אלטרנטיביים, במיוחד בפיתוח חלופות צמחיות לבשר, דגים, חלב וביצים, ונמצאת במקום הראשון בעולם במונחי תוצר לנפש במשיכת השקעות בתחום זה. עם זאת, כדי לבסס את מעמדה כמוקד פודטק עולמי על ישראל להשקיע בתחומים נוספים מעבר לחלבון אלטרנטיבי", כך אומר ירון ספדיה, יו"ר ההנהלה הציבורית של ענף הפודטק במכון היצוא ומנהל הפיתוח העסקי של חברת Believer Meats מרחובות המפתחת בשר מתורבת.

"עם זאת", הוסיף ספדיה: "נדרשת השקעה בתחומים כמו תחליפי סוכר ופיתוחים להפחתת סוכר - כמענה למאבק העולמי בסוכרת - ייצור דבש מתורבת, פיתוח מזון מבוסס צמחים לתינוקות, פיתוח תחליפים לדגים ומאכלי ים, גידול דגים במעבדה וייצור צבע מאכל באמצעות תסיסה, תוך דגש על תת-תחומים משיקים, כמו בטיחות ואיכות המזון, אריזות חכמות ומתכלות, שיפור של שרשרת האספקה ואפילו תזונה מותאמת אישית".

לדברי מנכ"לית מכון היצוא, נילי שלו, "בישראל פועלות כיום כ-120 חברות בתחום הפודטק. כ-60 חברות מתמקדות ביצירת מוצרים המחקים את הטעם והמרקם של חלבונים מסורתיים על בסיס בעלי חיים ("חלבון אלטרנטיבי"), כ-30 חברות מתמחות בפיתוח רכיבים המיועדים להפחתה של צריכת הסוכר, צבעי מאכל, חלבון ועוד במטרה לייצר מזון בר-קיימא ("רכיבים חדשים") וכ-15 חברות מתמקדות בתחום פתרונות אריזה הניתנת לקומפוסטציה מלאה ומתמודדים עם ההשפעה הסביבתית של פסולת אריזות ("אריזות חכמות")".  

עוד הוסיפה כי "ההשקעות בתעשיית הפודטק בישראל צמחו בכ-25% בין השנים 2021-2022 והסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר (על-פי נתוני PITCHBOOK), זאת בניגוד לסך ההשקעות בטכנולוגיה הישראלית שירדו בכ-40% בשנת 2022".

יו"ר מכון היצוא, איילת נחמיאס ורבין: "אנחנו שמחים לפתוח את חודש ספטמבר במכון היצוא בסימן הפודטק הישראלי. הפודטק הישראלי הוא בשורה גדולה לעולם. הפודטק שמתבסס גם על תעשיית המזון המשמעותית בישראל, משלב פתרונות ייחודיים במונחים גלובליים וטכנולוגיות חדשניות. מגוון התחומים בפודטק שהחברות הישראליות מפתחות עבורם פתרונות הוא אדיר ומשתרע מתחליפי סוכר ועד תחליפי חלבון; ישראל מהווה מוקד משיכה גדול להשקעות בתחום תחליפי החלבון".

עוד ב-

נתון מפתיע: זאת העיר שנחשבת בירת הפודטק של ישראל

לכתבה המלאה

"עם זאת", הוסיפה: "הקושי הרגולטיבי הלא מבוטל שתעשיית הפודטק מתמודדת איתו - מהיבטי מחיר דרך כשרויות ועוד, מהווה חסם גבוה לפיתוח הסקטור.  על כן, נדרשת השקעה ממשלתית נכבדה יותר וגם פתרונות לרגולציה, אשר יאפשרו את המשך ההתפתחות של הפודטק".