דיגיטל וטק

גמר האקתון נשים: עם תינוק ביד אחת ובינה מלאכותית בשנייה

היות ורבות מ-150 הסטודנטיות החרדיות והדתיות אשר השתתפו בתחרות, הן אימהות לתינוקות קטנים ואינן יכולות להשאירם לבד לזמן כה ממושך, הקימו עבורן פעוטון מיוחד לצורך התחרות, אשר דאג לכל צרכיהם במהלך התחרות ופעל עד השעות הקטנות של הלילה
מערכת ice | 
גמר של האקתון הנשים (צילום מיכאל ארנבורג)
מראה לא שגרתי נרשם בשבוע שעבר באירוע הגמר של האקתון הנשים השנתי hack·her·it #6 של מרכז היזמות שרייבר לב-טק במרכז האקדמי לב, כשחלק מזוכות התחרות עלו לבימת המנצחים בגאווה, שהן נושאות את התינוקות הקטנים שלהן על הידיים. התינוקות היו גם חלק בלתי נפרד משלושת ימי התחרות, אשר נמשכה במשך 46 שעות. היות ורבות מ-150 הסטודנטיות החרדיות והדתיות אשר השתתפו בתחרות, הן אימהות לתינוקות קטנים ואינן יכולות להשאירם לבד לזמן כה ממושך, הקימו עבורן פעוטון מיוחד לצורך התחרות, אשר דאג לכל צרכיהם במהלך התחרות ופעל עד השעות הקטנות של הלילה.
"מרגע שהצלחנו לגבש קבוצה לתחרות, היה ברור לי שאני אשתתף" מספרת אביטל הורוביץ, סטודנטית שנה ב' לתואר ראשון במדעי המחשב במרכז האקדמי לב, אשר השתתפה בתחרות שלצידה ביתה בת החצי שנה. התינוקת ליוותה אותה לאורך כל התחרות, בזמן שהיא וקבוצתה פיתחו מערכת לקישור בין קונים ומוכרים של מוצרי יד שניה, באמצעות בוט טלגרם מיוחד אותו הן יצרו. "למרות שהיו רגעים מאד מאתגרים במהלך התחרות, עם הרעש מסביב והעייפות, היה משהו בנוכחות שלה איתי, שדווקא מאד הרגיע אותי" מספרת הורוביץ, "לכן החלטתי להשאיר אותה איתי ממש עד הסוף, למרות שאמא שלי כבר יכלה לשמור עליה, ושמחתי שהיא הייתה איתי על הבמה לקבל את הפרס על הפרזנטציה הטובה ביותר בתחרות".
האקתון Hack.her.it#6 מתקיים זו השנה השישית, והוא מיועד לסטודנטיות של קמפוס טל, קמפוס לוסטיג ותוכנית תבונה של המרכז האקדמי לב, הלומדות לתארים בהנדסת תוכנה, מדעי המחשב, אלקטרו-אופטיקה, מנהל עסקים, הנדסת תעשייה וניהול ועוד. המשתתפות התמודדו במהלך התחרות עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים, שהציבו בפניהן חברות מסחריות וביטחוניות, עמותות וארגונים מובילים במשק הישראלי, ביניהם רפאל, אינטל, אלביט, אמזון, אמדוקס, שומרי דרך ועוד.
במקום הראשון בתחרות זכתה קבוצת RoadEye, שפתחה מערכת אפקטיבית יותר לסיוע במניעת תאונות דרכים. מדובר באתגר אשר השתתף בתחרות מטעם מיזם 'שומרי דרך', שהינו ארגון התנדבותי, המאפשר לכל נהג להתנדב ולתעד עבירות תנועה בכבישים, באמצעות מצלמה המותקנת ברכבו. הסטודנטיות הצליחו לייצור מערכת, אשר שולפת מהסרטונים שצילמו מתנדבי הארגון תמונה ומידע מדויקים על כלי רכב שצולמו עוברים עבירות תנועה. זאת כאשר שני הרכבים (הרכב ובו המצלמה והרכב המצולם) נמצאים במצב תנועה וכן בסרטונים שצולמו בחשיכה. מדובר באתגר ש'שומרי דרך' העמידו לפתרונם של מפתחים וסטודנטים בעבר, אולם הסטודנטיות של קבוצת RoadEye הן הראשונות שהצליחו לפצח אותו.
למקום השני בתחרות הגיעה קבוצת RushHour, אשר פיתחה מערכת חכמה למניעת עומסי תנועה בצמתים כמענה לאתגר של חברת אמזון ווב סרוויס (AWS). המערכת שיצרו הסטודנטיות, עושה שימוש בכלים של ראיה ממוחשבת על מנת להשתמש במצלמות הקיימות כבר כיום בצמתים, לצורך קביעת מידת העומס במסלולים השונים. על בסיס המידע שנאסף, משנה המערכת את פעילותם של הרמזורים, כך שיוענק תיעדוף לתנועת הרכבים במסלולים העמוסים יותר.
למקום השלישי הגיעה קבוצת 'לייזר טורף', אשר התמודדה עם אתגר של החברה הביטחונית אלביט מערכות בע"מ, ופיתחה טכנולוגיה לזיהוי בין רחפן ידידותי לרחפן אויב. הסטודנטיות שילבו בין מערכת לייזר המותקנת על הרחפן ואלגוריתם מיוחד אותו פיתחו, שבוחן את נתוני הלייזר הנקלטים ומבצע את הסיווג למי הרחפן שייך. השנה, לראשונה, יכלו משתתפות התחרות לעשות שימוש גם בכלים של בינה מלאכותית יוצרת, שמקבלים הנחיה ומייצרים מוצר מוגמר (טקסט, תמונה, מוזיקה), זאת לצד שימוש בכלי בינה מלאכותית רגילה.
כך לדוגמה, פותחה על ידי הסטודנטיות המערכת healy לליווי אנשי רפואה דחופה, המלווה פרמדיקים ואנשי צוותי חירום בפעילותם בשטח. המערכת, מקבלת דיווח קולי על מצבו של המטופל ומכוונת את אנשי החירום לפרוטוקולי טיפול רלוונטיים ופעולות שצריך לנקוט בהן, על מנת למנוע טעויות בטיפול שעלולות להתרחש עקב לחץ או שכחה. באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, המערכת לומדת לעומק את הפרוטוקולים והרקע, עד למצב בו היא מסוגלת לכוון לצעדי הטיפול והפעולה הנדרשים במצב של אירוע חירום. "השימוש בבינה המלאכותית היוצרת במקרה זה, אינו לצורך קבלת החלטות, אותן משאירים בידי גורמי המקצוע האנושיים, אלא על מנת לעזור בהכוונה ובמניעת טעויות" מסבירות הסטודנטיות.
מערכת נוספת מבוססת בינה מלאכותית יוצרת אשר פותחה במסגרת התחרות, היא מערכת DeMe, שמטרתה לסייע בכתיבת ביוגרפיה לאנשים אשר משתמשים באתרי שידוכים, רשתות חברתיות ועסקיות. "לאחר שלב ראשוני של איסוף מידע על המשתמש בעזרת שאלות מכוונות, המערכת עושה שימוש בבינה מלאכותית יוצרת על מנת לכתוב את הביוגרפיה, שורה אחר שורה, תוך למידה מתמדת של פרטים נוספים על המשתמש, סגנון הכתיבה שלו והעדפותיו" מסבירות הסטודנטיות. "המשתמש אינו מקבל מראש טקסט מוגמר המוצע לו, אלא בונה בשיתוף עם המערכת את הביוגרפיה, כאשר בכל פעם, המערכת מציעה לו מספר אופציות לשורה הבאה, על בסיס מה שלמדה עליו עד אותו רגע".
"בינה מלאכותית יוצרת, הפכה חלק בלתי נפרד מעולם הטכנולוגיה והתעשייה", מציין ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות שרייבר לב-טק. "לא ניתן להתעלם מכך, שככל שיחלוף הזמן היא תהפוך משמעותית יותר ויותר. מבחינתנו, לא מדובר באיום, אלא בפוטנציאל ענק, כפי שעשתה כניסת המחשב למתמטיקה ולמדע. מי שידעו לעשות שימוש בכלי זה בצורה היעילה ביותר הם שיובילו את העתיד, ולכן חשוב לנו לתת לסטודנטיות שלנו את ההזדמנות להתנסות בכך. כפי ש-AI היא חלק מהתעשייה והמדע, כך גם צריך להתייחס אליה  באקדמיה ובתחרויות - לא כקיצור דרך אלא כאמצעי לגיטימי ליצירת טכנולוגיה. אין דרך אחרת".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה