דיגיטל וטק

"דעו מה אתן שוות": הנשים המובילות בטכנולוגיה קוראות לדור הבא

לרגל יום האישה הבינלאומי, ביקשנו ממספר נשים מובילות בתחומן לספר על הקריירה שלהן, דרך חייהן, על האתגרים אשר ניצבו בפניהן וכמובן מספר טיפים שיש לתת לנשים צעירות שעושות את תחילת דרכן בתעשייה

מערכת ice | 
סטארט-אפ (צילום pexels)
כמה פעמים יצא לך להיכנס לחדר מלא בהייטקיסטים ולגלות רוב נשי מוחץ? בעצם לא רוב, אפילו לגלות כי החדר מאוזן, פחות או יותר? לכבוד יום האישה שמצוין היום (רביעי) ברחבי העולם, החלטנו להביא לקדמת הבמה שבע נשים, השייכות לעולמות הטכנולוגים ונחשבות למומחיות בתחומן ובעמדות מפתח, אשר ישתפו במסלולן המיוחד, ייעצו לנשים צעירות בתחילת דרכן ויענו אחת ולתמיד על השאלה - האם לנשים בהייטק יותר קשה מלגברים?
טל לוי הוד, Coe mobile בחטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים
קצת על התפקיד: זו עמדה חדשה בבנק שלא הייתה בעבר. נכון להיום אנחנו ממוקדים תשתיות וטכנולוגיה, בשיתוף עם צוות ה-Core כשהמטרה לתת מענה טכנולוגי עבור צוותי ה-mobile, בין אם זה ע"י כתיבת תהליכי עבודה למפתחים וראש צוות, או ע"י מחקר של כלים וטכנולוגיות חדשות והטמעה בצוותים השונים בשיתוף עם צוות ה-Core. בבנק יש לנו יותר מ-40 מפתחים תחת שבעה צוותים, ועל מנת להעביר את הידע הטכנולוגי ולייצר חיבור ביניהם אני אחראית גם על בניית קהילת ה-Mobile של הבנק.

טל לוי הוד, Coe mobile בחטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים (צילום פרטי)
המסלול שלי: את דרכי בהייטק התחלתי בסטארט-אפ בשם RAYV בציפייה להתחיל קריירה בתחום הפיתוח, וזאת עשיתי במקביל ללימודי לתואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה. זמן מה לאחר מכן, קיבלתי עצה מחברה קרובה להתמיין למשלחת של משרד החוץ וכך למעשה התקבלתי לקונסוליה בניו יורק, שם רכשתי ניסיון עשיר. תוך כדי שהותי בניו יורק גיליתי על עצמי יכולות רבות שלא ידעתי שקיימות בי כמו למשל עצמאות, יכולת הסתגלות במקומות חדשים ובניה של עצמי מחדש באזורים לא מוכרים שהיו מחוץ לאזור הנוחות שלי. כמו גם, יצרתי שם קשרים חברתיים חדשים ואנחנו בקשר עד היום. ואז לאחר שלוש שנים חזרתי ארצה הישר לעולם אותו אני אוהבת, עולם הקוד.  
טיפ מפתח: קודם כל אמונה עצמית. לאחר מכן, לאוהבות הקוד כמוני - תדברו קוד, תעבדו בקוד ותחלמו בקוד. יש המון נשים מוכשרות בחוץ שיכולות להוביל. הדרך אולי מאתגרת, אולי לעיתים תמצאי את עצמך בתור האישה היחידה בצוות, עמדה שהיא פחות נוחה אולי, אבל אסור לחשוש לשאול שאלות, להציע רעיונות ולדבר על קוד. בלב העשייה של התעשייה מחכים ליותר נשים.
ההייטק - זירה של גברים?: לא בהכרח, היום יש הרבה יותר נשים ממה שהיו בעבר בענף. מה שכן, אני חושבת שיש להגביר את המודעות לאימהות ובמיוחד אם מדובר בסביבה שעלולה להיות לפעמים יותר גברית. אני זוכרת את עצמי שנהפכתי להיות אמא, הרגשתי שיש לי יותר קושי לבלוט בתפקידי. היום בבנק הפועלים אני נמצאת תחת מעטפת שמבינה ומכילה יותר. הגיוון הזה חשוב ושווה לעשות התאמות לצרכי האם, על מנת להרוויח את המוחות החדים בלב תעשיית ההייטק. נלחמנו שנים כדי להיכנס לעולם הזה כנשים, עכשיו צריך לעבוד על להתקדם בתעשייה כאימהות.
ביקום מקביל יכולתי להיות: אם לא התשוקה לעולם הקוד ובפרט תחום המובייל, יכול מאוד להיות שהייתי מתמקדת בארגונים בהם אוכל לתרום לקידום זכויות נשים וילדים.
ליאת מרום בנסל, מנהלת פיתוח בתאגיד אוטודסק
קצת על התפקיד: מנהלת פיתוח בחברת אוטודסק. תחת תחום אחריותי נמצאים בישראל ובחו"ל כ-70 עובדים. מה שמחבר אותי במיוחד לאוטודסק אלו האנשים המיוחדים שנמצאים בה, המוצר הייחודי שתורם לסקטור שזקוק לקדמה וטכנולוגיה והערכים שהחברה מקדמת ופועלת לפיהם.
המסלול שלי: מסלולי המקצועי מורכב ממספר תחנות מרכזיות שתרמו רבות לפיתוח המקצועי והאישי שלי – תחילה הייתי באלביט, כאשר בשנותיי שם למדתי רבות על עולם הפיתוח, כוחה של קבוצה וניהול פרויקטים מול לקוחות תובעניים. לאחר מכן עברתי ל HP (לשעבר מרקורי), שם התנסיתי בטכנולוגיות שונות, בניהול צוותים גדולים, בתכנון agile ובעבודה בקורפורייט גדול. למדתי איך זה לעבוד בחברה אמריקאית, איך עובדים עם אנשים ברחבי הגלובוס ואיך מייצרים אימפקט מישראל בחברה שהיא גלובלית. ב- SKAI הייתה לי הזדמנות מדהימה להקים אתר. הייתי שותפה להקמת האתר במודיעין ממש מאפס. זה כלל – גיוס והכשרה, פיתוח עובדים, פסיליטציה וחיבור לאתר המרכזי כמובן במקביל לעבודתי כמנהלת פיתוח של הצוותים. האתר במודיעין הוא גאווה גדולה עבורי. למדתי כמה אני אוהבת לבנות, למרות ואולי דווקא חרף הקשיים.
לאוטודסק עברתי כדי להתנסות בעבודה בקורפורייט אבל הפעם בתפקיד רוחבי יותר. תפקיד שמחייב אותי להתמודד עם סט אחר של אתגרים. 

ליאת מרום בנסל (צילום פרטי)
טיפ מפתח: התעשייה השתנתה בשני העשורים האחרים, אבל אנחנו עדיין רחוקות מהמקום שאנחנו רוצות להיות בו. ישנן היום לא מעט קהילות נשים - ׳נשים עבור נשים׳ שקמו מתוך הצורך לסייע, לתמוך, לייעץ ולחזק נשים בעולם ההייטק. הקהילות האלו הן פשוט מדהימות ויש להן הרבה כוח. מעבר למתן מענה לדילמות מקצועיות ואישיות, התייעצויות ושאלות שוטפות במרחב בטוח ובאופן דיסקרטי, מכיל ומגוון, הן ממש יוצרות הזדמנויות להצלחה. הן מציעות סדנאות, קורסים ומנטורשיפ בתחומים שונים. הכנה לראיונות עבודה, סדנא לכתיבת בלוגים, פורום מנהלות, פורומים טכניים ועוד. כל זה בהתנדבות מלאה ובתרומה אדירה של רבות מהמשתתפות שמגיעות מתחומים שונים ועם הרבה ניסיון. הפלטפורמה הזאת מאפשרת לכל אחת, לפתוח ולדבר על כל מה שעולה בליבה ובפרט על פחדים, חששות, קשיים ודילמות שיש לה ולגלות שהיא לא לבד ושיש אפשרויות והיא לא חסומה. זה כלי ממש חשוב ומקדם ואני ממליצה מאוד להשתמש בו. אפילו כצופה שקטה אבל עוד יותר כמשתתפת פעילה שיכולה לעזור ולהיעזר. נשים מקדמות נשים, זה המפתח שלנו!
ההייטק - זירה של גברים? מעולם לא הסתכלתי על מגדר כנקודת התייחסות, אבל אי אפשר להתעלם מזה שנשים מהוות אחוז קטן יותר משמעותית מגברים בעולם ההייטק והתוכנה בפרט. ויש לכך השפעה – אנשים נוטים להתחבר יותר לאנשים שדומים להם בתוך העבודה ומחוצה לה. לא כולם מרגישים בנוח להיות מיעוט. לצערי אני הרבה פעמים האישה היחידה בחדר בלא מעט פורומים, פגישות וישיבות.
הייתי בהחלט רוצה לראות את המאזן הזה משתנה וזה חייב להתחיל בחינוך ומתן הזדמנויות שווה. 
ביקום מקביל יכולתי להיות: בגלל התשוקה ליצירה ובנייה, אז משהו בתחום היזמות והסטארט-אפ. משהו עם השפעה חברתית או סביבתית. היכולת להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתור בעיה משמעותית בתחומים האלה מאוד מושכת אותי. 
ד"ר ענבל צפיר לביא, בוגרת הטכניון, מייסדת ומנכ"לית חברת GINA LIFE
קצת על התפקיד: מנכ"לית בחברה המפתחת בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן השחלות ומחלות נוספות בתחום בריאות האישה, על ידי מציאה של patterns של ביומרקרים בהפרשות של נשים, ושימוש בלמידת מכונה (Machine Learning). החזון שלנו הוא שכל אישה תוכל לבדוק את עצמה בביתה, באופן פשוט וזול.  לתפקידי נכנסתי לפני כ-3 שנים. במסגרת התפקיד בעצם הצלחתי, יחד עם יזמת החברה דר' שלומית יהודאי-רשף, להקים צוות מאוד מקצועי, שמאפשר לנו לקחת את פיתוח הבדיקה שלנו קדימה לקראת מוצר. אנחנו היום בניסויים קליניים עם שבעה בתי חולים ומרפאות בארץ ויש לנו תוצאות מבטיחות.
המסלול שלי: נקודת הפתיחה שלי היא הטכניון, שם עשיתי תואר במדעי החיים. המשכתי לדוקטורט באחת המעבדות המובילות בתחום אימונולוגיה וחקר הסרטן (המעבדה של פרופ' יורם רייטר). התקופה במעבדה, על אף שנחשבת אקדמית, נתנה לי המון ניסיון והבנה של איך מבצעים מחקר נכון. כחלק מעבודתי, היינו בשיתוף פעולה עם חברות פארמה ולכן למדתי גם את הצד של התעשיה. המקום שהכי תרם לי לקריירה הוא מקום העבודה שלי בפילדלפיה. בן זוגי יניב ואני עברנו יחד עם שלושת ילדינו לפילדפיה כחלק מרילוקיישן שהציעו לי לעשות על מנת שאוכל להשתלב בחברת פארמה אמריקאית. בעבודתי בארה"ב למדתי המון גם על רגולציה והגשה ל-FAD וגם על תהליך פיתוח תרופות ובדיקות דיאגנוסטיות. אך הדבר החשוב ביותר שלמדתי שם הוא איך להוביל צוות. לא להיות מנהלת, אלא להיות מובילה. ועל כך אני מוקירה להם תודה. 

ענבל צפיר לביא (צילום Gina Life)
טיפ מפתח: תהיו מצוינים במה שאתם עושים. תבינו לעומק את המדע, את הפן הכלכלי-עסקי ותשמרו על יחס הוגן לכל מי שאתם עובדים איתו. לנשים אמליץ – דעו מה אתן שוות. תבינו היכן החוזקות שלכן, ותצעדו קדימה ללא מורא. על מנת להיות חוקרת ומובילה באקדמיה או בתעשייה נדרשים בטחון וכן יכולת לקחת סיכונים. פשוט לכו ועשו מה שאתן מרגישות שמעניין אתכן, מספק אתכן ומעשיר אתכן. כל השאר יבוא לבד. 
ההייטק - זירה של גברים? אוכל להעיד על עצמי - לכל תפקיד אני מגיעה כענבל. בעלת דוקטורט בהצטיינות, עם רקע בתעשייה וכן אישה. זו החבילה. אני בוחרת להשתמש בכל הנתונים שלי לטובתי. יש נתונים שעוזרים יותר ויש שפחות. אני מחפשת מקומות שבהם אין חשיבות למגדר ויש דגש על מצוינות מדעית וביצועית. ברגע שאני מוצאת את המקומות האלה, היותי אישה נהיה non issue.
ביקום מקביל יכולתי להיות: אני מודה כל יום על העבודה שלי ועל שאני עובדת קשה על מנת להגשים את החלום שלי – לאפשר לנשים לבדוק את עצמן באבחון למגוון מחלות בתחום בריאות האישה. זו עבודת החלומות שלי.
מיה שטיינר, COO בחברת vcita
קצת על התפקיד: COO, (מנהלת תפעול ראשית של vcita), אליה הצטרפתי לפני שבע שנים. במסגרת תפקידי, אני אחראית על תחומי ה-legal וה-compliance, משאבי אנוש ורווחה, ו- general operations.
המסלול שלי: באמונה הפרטית שלי, המסלול שלנו מתחיל הרבה לפני "הקריירה", בשלב מוקדם של החיים. כך למשל, חוויות שמאוד השפיעו עלי עד היום הן למשל, שנת שירות בפנימייה של נערים חרשים, שירות כאחת משלוש מדריכות הצניחה הראשונות בצה"ל, והתנדבות במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. את 'הקריירה המקצועית' התחלתי כעורכת דין בתחום המסחרי והאנרגיות המתחדשות במשרד עורכי דין מוביל בישראל. לאחר מכן עשיתי רילוקיישן לניו יורק, והתפתחתי לתפקידי operations. בניו יורק הייתה לי ההזדמנות להיות שותפה להקמת ארגון משלב החלומות לאופרציה פעילה ומשגשגת, ארגון שהיום מונה עשרות עובדים ופעילות ענפה. מאוחר יותר השתלבתי בעולמות ההיי-טק, והיום אני ב-vcita, וביחד עם חברי ההנהלה גאה להיות שותפה להצמחת חברה טכנולוגית שנותנת פלטפורמה דיגיטלית משמעותית לניהול עסקים קטנים בכל העולם. 
טיפ מפתח: במיוחד למי שמתחילה את המסלול בימים אלו, לכו לצד אנשים שיש לכן אמונה בהם/ן ולהיפך. משם - הדרך, הסקרנות והשאיפות יובילו אתכן ל-Shining spot שלכן.

מיה שטיינר, COO בחברת vcita (באדיבות החברה)
ההייטק - זירה של גברים? בצבא השתתפתי בפיילוט לנשים במסגרת קורס מדריכי צניחה - שם הייתי צריכה להפגין יכולות וסיבולת על מנת להוכיח שגם נשים ראויות לשרת בתפקיד, ולשכנע ביכולות של נשים לבצע את התפקיד על צדדיו השונים בצורה מצוינת, בדומה לגברים. זה היה מורכב ולא פשוט, אך הפיילוט הסתיים בהצלחה, והיום כ-20 שנה מאוחר יותר, יש כבר עשרות מדריכות צניחה. לשמחתי, בהמשך הדרך לא נתקלתי בהדרה או הפליה באופן אישי, וזכיתי להיות בסביבה תעסוקתית כזו שמהווה קרקע פורה לנשים וגברים כאחד לצמוח ולשגשג. היום ב-vcita אנו שמים דגש רב על גיוון והכלה של אוכלוסיות שונות, ואני גאה שיש לנו קרוב ל-45% נשים בחברה, כ-50% נשים בתפקידי ניהול, וכ-40% נשים בתפקידים טכנולוגיים. בנוסף אנחנו מנטרים אקטיבית את רמות השכר על מנת לוודא שאין פערי שכר מגדריים ומוודאים שקיים איזון בקידומים וניידות בין תפקידים.
ביקום מקביל יכולתי להיות: בעולם אלטרנטיבי אם לא הייתי צומחת בקריירה לתפקידי COO בהייטק, הייתי יכולה למצוא את עצמי בתפקידים הפועלים למען חיזוק והעצמת נשים, בין אם בעלי גוון משפטי בייצוג נשים, ובין אם תמיכה בנשים דרך ארגונים שונים.
סוזי כהן, מובילת תחום SAP באקסנצ'ר ישראל
קצת על התפקיד: במסגרת עבודתי אני מסייעת לחברות לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית לאורך כל שרשרת הערך בארגון כגון שרשרת אספקה ומערכות תפעול בדגש על מוצרי SAP. נמצאת בתפקיד הנוכחי כבר שנתיים וחצי.
המסלול שלי: הנגיעה הראשונה שלי בעולם הטכנולוגיה הייתה כשהתחלתי לעבוד במחלקת הכספים בסטארט-אפ קטן אי שם בתחילת שנות ה-90. אני זוכרת שהתחום והאנשים מאוד סיקרנו אותי ומשכו אותי והחלטתי להמשיך ולהיפתח מקצועית בתוך החברה. בהמשך האחריות שלי גדלה והתפקיד השתנה והוטל עלי לנהל את הטמעת ה-SAP. ההיכרות ההיא עם הפלטפורמה שינתה את מסלול חיי והתאהבתי בעבודה, ובפלטפורמה והחלטתי להפוך את הידע שצברתי במהלך ההתנסות הזו להתמחות המקצועית האישית שלי. בסוף, למרות שמדובר במערכת טכנולוגית ובשדרוג טכני בסוך הכול מסתכם באנשים ובאיך שמניעים אותם לקבל ולהטמיע שינוי. 

סוזי כהן, מובילת תחום SAP באקסנצ'ר ישראל (צילום אלעד גוטמן)
טיפ מפתח: זה אולי ישמע כקלישאה אבל "האמינו בעצמכן" ותפנימו מראש שיהיו מהמורות בדרך ופיתולים רבים ועלינו להגיב ולהתאים עצמנו בזמן אמת. אני חושבת שזו נקודת הכוח שלנו כנשים, היכולת שלנו להתאים עצמנו למצבים שונים ולא להישאר מקובעות.
ההייטק - זירה של גברים? את התשובה שלי צריך לחלק לשניים. בתחילת דרכי, הנוכחות של נשים בתחומים טכנולוגיים לא הייתה מובנת מאליה וזו הייתה תקופה אחרת. היום הדברים שונים לגמרי, נשים מובילות בתחומי הטכנולוגיה והIT ובעיניי זה נון אישיו. אנשים בולטים בזכות כישוריהם ולא בגלל או בזכות מינם. אקסנצ'ר היא חברה שמעודדת מנהיגות נשית ואף התחייבה שעד 2025 תגיע לאיזון מגדרי.
ביקום מקביל יכולתי להיות: אני באמת לא רואה את עצמי עוסקת בתחום אחר. העובדה שאני עובדת מול שלל לקוחות במגזרים שונים הופכת את העבודה למגוונת ומרתקת ולא פחות מכך – גם מאתגרת. בסופו של דבר הסיפוק המקצועי שלי מגיע כשאני רואה לקוח שהתחלתי איתו תהליך מא' ועד ת' זוכה לקצור את פירות התהליך ולראות תוצאות שבסופו של דבר אינן מתבטאות גם בשיפור היכולות הטכנולוגיות אלא גם בשיפור שורת הרווח התפעולי של הארגון.
ליאת אברהמי מויאל מייסדת שותפה ו-CTO בFungit Biosolution מבית החממה הטכנולוגית InNegev
קצת על התפקיד: מייסדת שותפה ו-CTO, מנהלת מחקר ופיתוח של חברת Fungit BioSolution הפועלת תחת החממה הטכנולוגית InNegev. את התפקיד התחלתי לפני כשנה ובמסגרתו אני אחראית על הפעילות המחקרית השוטפת של החברה, ניהול המעבדה וחיבור המיזם לתעשייה החקלאית.
המסלול שלי: את הקריירה המקצועית התחלתי עם סיום לימודי הפוסט דוקטורט במכון וולקני במחלקה למחלות צמחים, שם נחשפתי לנזקים הכבדים שנגרמים לחקלאים כתוצאה ממחלות מיקרוביאליות, הובלתי פיתוח שיטה דיאגנוסטית להערכת רמת נגיעות של פקעות תפוח אדמה בווירוס אשר עלול לגרום לפחת ביבול ולנזקים כלכליים. מתן פתרונות יישומיים לבעיות חקלאיות באמצעות כלים מדעיים קסם לי מאוד ואת תפקידי הראשון בתעשייה התחלתי בחברת סטארט אפ המפתחת הדברה ביולוגית כנגד חיידקים. עם סיום תפקידי הרגשתי שאני רוצה לפתח רעיון שייתן מענה לצורך שזיהיתי בקרב חקלאים - פתרון למחלות הנגרמות ע"י פטריות. כדי לפתח את הרעיון השתתפתי בפראקסלרטורים של InNegev והאוניברסיטה העברית. בפראקסלרטור של InNegev הרעיון זכה במקום הראשון וזו הייתה בעצם יריית הפתיחה לקראת הקמת Fungit שקיבלה אישור ומענק מהרשות לחדשנות.

ליאת אברהמי מויאל (צילום ניק סמירנוב)
טיפ מפתח: אחרי לימודי תואר ראשון ושני ואפילו שלישי במדעי החיים רוב הנשים נוטות לפנות לתפקידים הכוללים עבודה במעבדות מחקר באקדמיה ובתעשייה. מי שבוער בה העולם היישומי והחדשני אז אני רוצה לציין שיש מקום להתפתח ולהשתלב בחברות סטרטאפ לא רק בעבודת מעבדה אלא גם בתפקידים מגוונים אשר הם חלק מתעשיות ההזנק והחדשנות עם תפקידים מעניינים שלא רק גברים יכולים להשתלב בהם.
ההייטק - זירה של גברים? אנחנו נמצאים בתקופה עם מדיניות חשובה שמעודדת שילוב של נשים בתפקידים טכנולוגיים מתקדמים, אם זה באמצעות סדנאות, קרנות או מענקים למיניהם. אני לשמחתי חווה את העובדה שדווקא בגלל שאני מיעוט ביחס לקולגות עם תפקידים דומים אני בולטת באופן חיובי, לכן אני רוצה לעודד נשים לא לחשוש וכן להעז לחלום על יזמות ותפקידים תעשייתיים גם כי תעשיית החדשנות הולכת וגדלה ויש צורך באנשים מכל המגדרים והמגזרים.
ביקום מקביל יכולתי להיות: בתפקיד פיתוח יישומי שבו אני מביאה את כל היכולות והניסיון המקצועי שרכשתי לאורך השנים.
נטע בלום, ראש תחום במפא"ת
קצת על התפקיד: היום אני משרתת במשרד הביטחון, בתפקיד של ראש תחום במפא"ת (פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), הנחשב לאחד מגופי הטכנולוגיה הביטחוניים מהמתקדמים והחדשניים בעולם. בתפקידי אני זוכה להוביל עשייה שמטרתה להבטיח את יכולתה של מדינת ישראל לפתח את הכלים והאמצעיים הדרושים לבניית עוצמה.

נטע בלום, ראש תחום במפא"ת (צילום ניר סלקמן)
המסלול שלי: את הקריירה התחלתי למעשה עם הבחירה שלי בתוכנית העלית "ברקים" של הטכניון. לאחר סיום תכנית המצוינות "ברקים" שכללה תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות בטכניון, הכשרות צבאיות וקורס קצינים בארבע שנים שירתתי בחיל האוויר כחוקרת תאונות תעופה. התפקיד דרש העמקה טכנולוגית ואחריות רבה על-מנת למנוע את התאונה הבאה ולאפשר לסד"כ לחזור לתפקוד במהרה. בהמשך עברתי למשרד הביטחון, מכיוון שרציתי לפתח טכנולוגיות מובילות שיביאו ליתרון משמעותי עבור בטחון המדינה. במפא"ת שירתתי כראש מדור טכנולוגיות תעופה, לאחר מכן כראש מדור סייבר והיום אני משרתת כראש תחום במנהלת חומה. בזכות הכלים שרכשתי בטכניון התאפשר לי להצליח בתפקידים השונים הדורשים העמקה טכנולוגית והבנה של מערכות מורכבות.
טיפ מפתח: תעסקו בתחומים המשיקים לתחום שלכם, כולל תוכניות בעלות חזון לפיתוח נשי טכנולוגי. את העצה הזו אני כבר מיישמת בתוכנית "את", שם אני מנסה לשנות עתיד מקצועי לאלפי נערות ואת דרך חשיבתן. במפגשים עם הנערות אני מדגישה כי אסור לפחד מקושי ושניתן להתגבר על הכול. לאחרונה כתבתי על התוכנית מאמר בעיתון Nature Reviews Materials ושם אני מציגה את ההשפעה החיובית של התוכנית על התלמידות.
ההייטק - זירה של גברים? תמיד בחרתי ללמוד תחומים טכנולוגיים כי הם עניינו אותי, העובדה שאני אישה לא השפיעה על הבחירות הללו. אמנם לרוב הייתי האישה היחידה בחדר, לדוגמא תכנית "ברקים" הייתי האישה היחידה במחזור של 20, אך לא ייחסתי לכך מחסום, להיפך להיות שונה בקבוצה אפשר לי לבלוט. אבל אני מקווה שזה ישתנה ואחוז הנשים בתחומים הטכנולוגיים יעלה. לשם כך הקמתי את תכנית "את" ששמה לה למטרה לקדם תלמידות תיכון למנהיגות טכנולוגית. 
ביקום מקביל יכולתי להיות: חוקרת בסוכנות החלל האמריקאית NASA. במהלך שירותי כקצינה בחיל האוויר ולאחר מכן בביקורים מקצועיים ב-NASA התאהבתי בעולם התעופה והחלל. היום אני גם דוקטורנטית להנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה