השבוע פורסם כי הוגש כתב אישום חמור כנגד מיכאל (מייק) בן ארי, בעליה של חברת EGFE שעזב את הארץ לבוסניה לאחר שנחקר בחשד להונאה של עשרות משקיעים בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון. לפי החשד, בן ארי אחראי על הונאת משקיעים רחבת היקף שנחשפה על ידי הרשות לניירות ערך, במסגרתה הציע לציבור השקעה משותפת בנאמנות ללא היתר מרשות ניירות ערך וללא פרסום תשקיף כמתחייב מהוראות החוק. בן ארי גייס יותר מ-550 מיליון שקלים מכ-960 משקיעים תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך, ומסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה ונזילותם המיידית של כספי המשקיעים.

מהי הונאת פונזי?

הונאת הפונזי הראשונה נקראת על שמו של צ'ארלס פונזי שהיגר לארה"ב בתחילת המאה ה- 20 והיה הראשון שנתפס מרוויח באמצעותה סכומי כסף גדולים. לרוב, ההונאה מתבצעת על ידי מנהל השקעות "מוכשר" המציג בפני לקוחותיו מצג שווא לגבי ביצועי השקעותיו, בעוד שבפועל מנהל ההשקעות משלשל את הכספים שקיבל מהמשקיעים לכיסו הפרטי ואינו מבצע את ההשקעות עליהן דיווח ללקוחותיו. למעשה מבצע ההונאה "מייצר" למשקיעים רווחים פיקטיביים באמצעות גיוס כסף חדש ממשקיעים חדשים. בפועל, הכסף (או מרביתו) אינו מושקע באפיק כלשהו.

בדרך כלל מנהל ההשקעות המבצע הונאות פונזי הוא אדם בעל פרופיל כריזמטי וקסם אישי המפגין עושר ויכולת כלכלית באופן מוגזם ומוחצן, כפי שקרה בפרשת מיידוף. מבצע ההונאה משכנע את לקוחותיו כי הם משתייכים לחוג סגור ואקסקלוסיבי ולא אחת אף דואג למידור בין המשקיעים ששומרים על חשאיות ולא חושפים את מעלליו.

עיתוי החשיפה

העיתוי לחשיפת הונאות מסוג זה אינו מקרי. כל עוד השווקים נמצאים בגאות, המניות והמדדים עולים וציבור המשקיעים מחפשים אפיקי השקעה אטרקטיביים, יכול מבצע ההונאה לגייס משקיעים חדשים ולהמשיך ולהתגלגל עם ההונאה ואף להגדיל את ההיקפים. בתקופות משבר, או כאשר קיימים בשוק אפיקי השקעה אטרקטיביים יותר (לדוגמה השקעה בנכסי נדל"ן), משקיעים מעוניינים לממש את השקעותיהם ולכן מנהל ההשקעות מתקשה לגייס לקוחות חדשים ולהזרים כספים חדשים למערכת. כפועל יוצא מכך, אין באפשרותו של מנהל ההשקעות לממן את המשקיעים הוותיקים וכך מתמוטטת לה פירמידה נוספת ומתפוצצת לה פרשה חדשה.   

נורות אזהרה

ניתן לזהות הונאות פונזי באמצעות מספר מאפיינים קבועים. הסממן הראשון והבולט שבהם היא התשואה החריגה שמציג מבצע ההונאה ללקוחותיו עבור השקעתם. על פי רוב, מדובר בתשואה קבועה, העולה על התשואה הממוצעת בשוק ונשמרת לאורך זמן, גם בתקופות של מיתון כלכלי כאשר השוק לוקה בחוסר יציבות. 

הדיווחים אודות ביצועיו של מבצע ההונאה ללקוחותיו הם אמורפיים ונשלחים בתדירות נמוכה, לעיתים רק לאחר דרישת המשקיעים. אישורים בלתי מפורטים ולא רשמיים, הכוללים מידע על סכום ההשקעה או התשואה, מבלי לספק מידע על הרכבה אמורים להדליק נורת אזהרה אצל המשקיע. בדיקת מהימנות הדיווחים והשוואתם של הנתונים שנמסרו ממנהל התיקים לנתוני השוק יכולה לסייע בחשיפת המעילה. 

אינדיקציה נוספת שאמורה להדליק נורה אדומה לציבור המשקיעים היא היעדר ליווי של גוף פיקוח, נאמן או פירמת רו"ח מוכרת שנמצאת בתמונה. בנוסף, מבצע ההונאה מנהל את ההשקעות באופן בלעדי ועצמאי, ללא קיומו של מערך תפעולי מקיף ותומך. 

השתייכות למועדון חברים – כאמור, במרבית המקרים, בהונאות פונזי מבצע ההונאה גורם למידור בין המשקיעים, באמצעות שיוך המשקיעים לחוג סגור ואקסקלוסיבי וזאת בכדי לשמור על חשאיות במטרה להימנע מחשיפת מעלליו.

מטבעות הדיגיטליים הונאות פונזי חדשות:

זירת המטבעות הדיגיטליים הנסחרים משמשת גם בסיס לצמיחת הונאות חדשות בהיקפים גדולים. בעשור האחרון אנו עדים כי חלק הולך וגדל מהונאות הפונזי (שהיא למעשה מקרה פרטי של "הונאת פירמידה"), נכנס גם לעולם המטבעות הקריפטוגרפים. 

שי מדינה. צילום: אסנת קרסננסקי

בדומה להונאות פונזי "קלאסיות" שבהן מבצעי ההונאה משכנעים את לקוחותיהם להשקיע בנכס פיקטיבי שאינו קיים, בהונאת פונזי בעולם הקריפטו הנכס הפיקטיבי משנה את פניו למטבע וירטואלי שאינו קיים באמת. 

כך, שיטת ההונאה נשארת בעינה אך הזירות בהן היא מתקיימת הן חדשות ובעלות פוטנציאל להפסד גבוה יותר. גורמים אשר צברו כסף שחור שמקורו בעבירה ואינם מעוניינים להשקיעו בחברה מדווחת, רואים באפיק השעה מסוג זה אופציה מבטיחה לקבלת תשואה גבוהה לכספם ובכך משמרים ואף מעלים את היקף ההונאה. 

עוד ב-

בנק ישראל חושף: כך תוכלו להתחמק מהונאות בתשלומים באינטרנט

לכתבה המלאה

הכותב הוא רו"ח, שותף ומנהל מחלקת ביקורת חקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה