שר התקשורת, יועז הנדל, הודיע זה עתה על אימוץ מסקנותיה של הוועדה לאסדרת הרגולציה על רשתות חברתיות, שצפויה ליצור לראשונה מסגרת חוקית מקומית שתחתיה יחויבו הרשתות החברתיות לפעול.

הוועדה, שהוקמה על ידי הנדל באוקטובר 2021, המליצה על מספר כללים לפעילותן של רשתות חברתיות שלהן לפחות חצי מיליון משתמשים בישראל – כלומר כ-5% מתושבי המדינה.

ראשית, מחייבות ההמלצות את החברות לקחת אחריות על תכנים שמוגדרים, לדבריה, "בלתי חוקיים פוגעניים מובהקים". כדוגמאות הביאה הוועדה עבירות מין, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, איומים, הסתה לאלימות, הסתה לטרור והסתה לגזענות. מעבר לכך, תכנים מסוימים צריכים לקבל יחס עדיף ומהיר אף יותר: הפצת תמונות או סרטונים אינטימיים ותכנים המהווים בריונות כלפי ילדים.

החברות תחויבנה להקים מנגנונים מסודרים לדיווח על תכנים כאלה בישראל, כולל "מוקד דיווח" אינטרנטי, כמו גם למנות "מדווחים אמינים" שדיווחיהם יקבלו אמינות בטיפול מהיר. מרגע הדיווח, הן תחויבנה "לפעול באופן מהיר וסביר" להסרה או צמצום חשיפה – כאשר כאמור תוכן פוגעני בעל השפעה על ילדים, כצרכנים או כנושאים שלו, צריך לקבל טיפול מהיר במיוחד. כמו כן, בית המשפט בישראל יוסמך להורות על הסרה מיידית של תכנים מהרשתות.

מצד שני, על הרשתות להתנהל ביותר שקיפות מול המשתמשים בישראל: להנגיש את תנאי השימוש בשפה ברורה יותר גם בעברית וגם בערבית; ליידע משתמשים שתכנים שלהם הוסרו, הוגבלו וכדומה; ולאפשר להם מנגנון ערעור דו-שלבי על החלטות הסינון של הרשת עד חצי שנה לאחר הביצוע הראשוני; בנוסף, החברות תחויבנה לסמן תוכן ממומן ולציין מי המממן שלו.

כדי לוודא שהחברות תשתפנה פעולה עם המגבלות, הן תחויבנה להקים נציגויות חוקיות ומשפטיות בארץ, שתתקשרנה עם הרשויות ועם רגולטור שיוסמך לכך, ותמסורנה דו"חות שקיפות לגבי פעילותן בישראל – מספר המשתמשים, כמות התוכן הפוגעני, החסימות וההסרות, המשאבים שמוקצים לניטור, רשימת המדווחים האמינים והתכנים שעליהם דיווחו, ומידע על הפעולות שננקטו לשמירה על ילדים וקהילות רגישות אחרות. הקמת הסניפים המקומיים תאפשר למשתמשי הרשתות החברתיות גם לתבוע אותן בארץ לפי החוק המקומי, ותשים סוף למצב הנוכחי בו החוקים החלים בפייסבוק וטוויטר, למשל, הם חוקי קליפורניה.

"מהפכת המידע הביאה את האנושות לפסגות חדשות, אך גם להיווצרות דילמות חדשות, איתן ממשלות רבות מנסות להתמודד", מסר הנדל. "לראשונה, מדינת ישראל עוסקת בשאלות אתיות ורגולטוריות בנוגע לרשתות החברתיות. זהו מרחב מקוון שאין בו אסדרה, וצמחו בו תופעות חברתיות שליליות ומזיקות. צריך להחיל על הפלטפורמות הדיגיטליות אחריות משפטית ביחס להפצת תכנים מיניים בלתי חוקיים, הסתה לאלימות וטרור ועוד. זכותם של אזרחים לסביבה מקוונת מוגנת; זכותן של מדינות להגן על עצמן ולמנוע הסתה לטרור וקריאות לאלימות; ובוודאי זכותו של אדם בודד לקבל סעד מול תאגידי ענק המפעילים את הפלטפורמות הדיגיטליות. הצעד שאנחנו עושים היום מקרב אותנו למרחב מקוון מוגן ובטוח יותר, תוך שמירה מקסימלית על חופש הביטוי".

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, שעמדה בראש הוועדה, הוסיפה כי מדובר ב"נייר מדיניות ראשון מסוגו, המתייחס באופן קוהרנטי לשאלת הרגולציה על רשתות חברתיות", וכי הוא תוצאה של "עבודת מטה מקיפה עם מומחים, שימועים לשחקנים בשוק הפלטפורמות החברתיות, ארגוני החברה האזרחית ופגישות עם נציגי האיחוד האירופי שהשלימו כעת את החקיקה". היא ציינה כי "לראשונה, נמליץ להכיר באחריותן של הפלטפורמות כמנהלות התוכן ולא כ'לוח מודעות', וכן נתקן את חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין מפעילי הפלטפורמות החברתיות לציבור המשתמשים, שמוביל לפגיעה בזכויותיהם".

עוד ב-

תאגיד השידור ייסגר? שר התקשורת: "קולות פופוליסטיים"

לכתבה המלאה

יחד עם אבישר בן-חורין כיהנו בוועדה ד"ר מיכה גודמן, אורי הרמן, פרופ' קארין נהון, עו"ד רויטל סויד, פרופ' שיזף רפאלי והמזכירה מרים סלע.