המודעות הגוברת להשלכות משבר האקלים, החלטות ועידות האקלים - מהסכם פריז ועד גלזגו - ולחצי דעת הקהל הביאו ממשלות ברחבי העולם ותאגידים בינ"ל להתחייב פומבית ורשמית על יעדים להפחתת פליטות גזי החממה, תוך השקעות מאסיביות במעבר לאנרגיות מתחדשות.

התפיסה הרווחת כיום בקרב מדענים ומעצבי מדיניות היא שחובה לצמצם את הפליטות בכ-50% עד 2030 ולאפסן עד 2050 מתוך מטרה שלא לחצות את הרף של עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס.

 
בד בבד מוסכם על הכל שיש לרתום את החדשנות הטכנולוגית כדי להתמודד בהצלחה עם אתגר התחממות כדור הארץ. חדשנות זו יש לתעל לשני אפיקים מקבילים: אדפטציה (הסתגלות לתנאי הסביבה) ומיטיגציה (התמודדות עם בעיות האקלים). כל זה הוליד תחום תוכן חדש הקרוי Climatech, המאגד בתוכו שלל טכנולוגיות אקלים – מאנרגיה מתחדשת, דרך פודטק, ועד בנייה ירוקה.

כאן נכנסת ישראל לתמונה כחממה עולמית לפיתוח טכנולוגיות אקלים חדשות. חלק מטכנולוגיות אלו עברו את שלב המסחור וחלקן עדיין מצויות בשלבי מחקר ופיתוח, אך הן בעלות פוטנציאל עסקי ניכר, במיוחד לאור הפער המסתמן בין מה שהעולם צריך בשעה זו, מבחינת טכנולוגיות וחדשנות אקלימית, לבין מה שיש בידיו כרגע בפועל. הטכנולוגיות מתוצרת כחול לבן יוכלו לספק פתרונות מעשיים למדינות, סוכנויות ממשלתיות וחברות מסחריות, שהתחייבו להפחתה בגזי החממה. זו ההזדמנות הגדולה של תעשיית הקליימטק הישראלית.

הילה ליפמן

בישראל פועלות כיום חברות מוטות אקלים רבות, שמציגות פתרונות בחזית הטכנולוגיה. קחו למשל את חברת GenCell, שמייצרת פתרונות חשמל מבוססי תאי דלק מימני. מדעני החברה פיתחו תהליך בו ניתן ליצור חשמל ממימן ללא פליטת גזי חממה. פריצת דרך זו מאפשרת לספק את פתרון האנרגיה הראשוני הירוק הראשון לתעשיות מנותקות רשת (off-grid), בעלות נמוכה יותר מפתרונות מזהמים אחרים.

גם בתחום התשתיות אנו עדים לפיתוחים מרשימים. חברת  Criaterra מפתחת מוצרים ירוקים לתחום הבנייה, המיוצרים בשיטה המפחיתה כ-90% מתשומות האנרגיה בשלבי הייצור וניתנים למחזור מלא. כך למשל, מבנה של 15 קומות שייבנה מבלוקים של Criaterra במקום בלוקים סטנדרטיים של בטון, עשוי לחסוך פליטות Co2 בהיקף של 800,000 קילוגרם.

בתחום השבת הפסולת ניתן לציין את חברת HomeBiogas, המתמחה בטיפול בפסולת אורגנית במקור והפיכתה לאנרגיה מתחדשת וזמינה  ללקוח. מערכות הביוגז של החברה מביאות להפחתת פליטות בהיקף של שישה טון Co2 בשנה במערכת הביתית ועד מאות טון Co2 בשנה במערכות המוסדיות.

חלק לא מבוטל מחברות אלה הן יצואניות, או שיש להן פוטנציאל יצוא, ותרומתן האפשרית למשק היא גדולה. לכן, מה שנדרש כרגע ברמת המאקרו הוא להסיר חסמים רגולטוריים בפני אותן חברות, תוך עידוד השקעות הון בתחום ותמיכה במאמצי המו"פ שלהן - במיוחד בשלבים ההתחלתיים. התפקיד הפרטני שלנו כמכון היצוא הוא ללוות את החברות בהיבטים של פיתוח עסקי ואיתור שווקים ולקוחות פוטנציאליים. זה כולל פעילויות ממוקדות מול חברות ותאגידים בחו"ל, אירועי חשיפה של תעשיית הקליימטק הישראלית בעולם, עריכת כנסים מקצועיים ועוד.

באמצעות תמיכה משולבת זו בחברות ההזנק החדשניות, לצד ייצור הזדמנויות עסקיות ברחבי העולם, נוכל לממש, הלכה למעשה, את הפוטנציאל העסקי העצום שגלום בתעשיית הקליימטק הישראלית.

עוד ב-

"להעלות את מחירי החשמל בשביל משבר האקלים"

לכתבה המלאה

הכותבת: הילה ליפמן, מנהלת ענף קלינטק ותשתיות חכמות במכון היצוא. המכון שותף בפורום האקלים שיזם נשיא המדינה, במטרה לייצג את צרכי תעשיית הקליימטק הישראלית בשווקים הגלובליים, זאת בשיתוף מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.