אחד הרגעים האיקוניים ביותר בתולדות הכדורגל התרחש היום לפני 37 שנים בדיוק, במהלך משחק רבע גמר גביע העולם ב-1986 בין ארגנטינה לאנגליה. דייגו מראדונה, כמה רגעים לפני שהפך לאגדה אלמותית, כבש שני שערים יוצאי דופן.

הראשון, "יד האלוהים", נכנס לרשת באמצעות האגרוף שלו, ולמרות זאת אושרר ע"י השופט התוניסאי עלי בן נאצר. מראדונה עצמו תיאר את השער מאוחר יותר כ"קצת עם ראשו של מראדונה וקצת עם יד אלוהים".

למרות חוסר הספורטיביות, השער נחשב למיתוס בכדורגל ואף לעדות על היכולת העל טבעית של מראדונה. אלו הסיבות לאייקוניזציה של השער

1. זה לא נפסל
בהתחלה נראה היה שמראדונה הדף את הכדור, אבל בשידור החוזר אפשר לראות אלף פעמים את האגרוף של אחד מגדולי שחקני הכדורגל, מקפיץ את הכדור לשער. אולם שידור חוזר בוידאו לשופט לא היה, ובטח שלא VAR, והמקרה הפלאי בו השופט לא היה קרוב מספיק לראות, ואפילו הקוון לא שם לב ואישר, הפך את האמונה בשער הזה לאמונה חסידית בנס גלוי.
 

2. הסלאלום
בדומה להרכב של 2022, גם נבחרת ארגנטינה של 1986 הורכבה משחקנים בינוניים עם כוכב-על אחד. לאנגליה כנראה הייתה נבחרת טובה יותר על המרגש ללא מראדונה, ומה שהם ניסו לעשות זה לחסום אותו בכל דרך. כמובן שהם לא הצליחו, ואחרי הנס העל טבעי, הם קיבלו את ההוכחה שגם בדרך הטבע הארגנטינאי מביס אותם.

3. נקמתה של ארגנטינה
לא היה מנוס מההקשר הפוליטי של המשחק. בשנת 1982, ארגנטינה פלשה לאיי פוקלנד, או לאס מלווינס על פי הבריטים, טריטוריה בריטית מעבר לים כ-300 מיילים מהחוף הארגנטינאי.
 

האיים נכבשו על ידי הבריטים מאז 1833, וראש הממשלה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, חיזקה את דמותה כ"אשת הברזל" על ידי שליחת כוח צבאי למרחק של 8,000 מיילים מעבר לאוקיינוס האטלנטי כדי לכבוש מחדש את האיים. בריטניה טענה שהמוטיבציה העיקרית שלה היא כיבוד ההגדרה העצמית של תושבי האי, אבל זכויות דיג יקרות ומושב ליד השולחן במינהל של אנטארקטיקה היו גם על כף המאזניים. בקרב הנייטרלים, הייתה אהדה ניכרת לעניין הארגנטינאי במה שנראה כמו מעשה של אימפריאליזם קולוניאלי מצד הבריטים.

ההשפלה של הגנרלים הארגנטינאים כנראה זירזה את סופה של הדיקטטורה הצבאית ואת השבת הדמוקרטיה בארגנטינה. אבל זה עורר טינה נגד האנגלים - הארגנטינאים מאמינים בליבם שלאס מלווינאס שייכת להם, לא לבריטניה - וזה שינה את מהותו של משחק רבע הגמר, כפי שתיאר מרדאונה עצמו בספר הזיכרונות שלו 'יו סוי אל דייגו': "איכשהו האשמנו את השחקנים האנגלים בכל מה שקרה, בכל מה שסבל העם הארגנטינאי... הגנו על הדגל שלנו, על הילדים המתים, על השורדים".

4. GOAT           
מעטים השחקנים שהטביעו את נוכחותם במונדיאל כמו מראדונה. ההופעה שלו במשחק אנגליה קיבלה את משנה התוקף שלה עם הזכייה של ארגנטינה בגביע העולם בפעם השנייה, והפכה אותו בעיניי רבים לכדורגלן הטוב ביותר שדרך על הדשא.

אבל מראדונה - שמת ב-2020 בגיל 60 – היה בן אדם שנוי במחלוקת. מילדות בעוני בפרברי בואנוס איירס, ועד להתמכרות לסמים, הוא אף פעם לא עשה רושם של אדם שגרתי, כמובן ההפך מהיורש ליונל מסי. אלו כמובן לא גורעים מגדולתו של מראדונה בעיניי המעריצים, אבל מזכירים לנו את הסטנדרטים שהיו אז בספורט. לפני חצי שנה, מסי סגר מעגל עם המזל הרע שעשה לו מראדונה מהיציע, והוכיח שאפשר להיות ילד טוב גם כשאתה ככל הנראה הכדורגלן הטוב בהיסטוריה.