לואיסנה לופילטו, פליפה קולומבו, בנג'מין רוחאס וקמילה בורדונבה הם ארבעה שמות שבני נוער שגדלו בתחילת שנות האלפיים לא ישכחו. גיבורי "המורדים" Rebelde Way)), טלנובלת הנוער הארגנטינאית המצליחה שעלתה לאוויר בדיוק לפני 20 שנה, ב-27 במאי 2002. היו הרבה סדרות מתבגרים, אבל באותה תקופה הטלנובלה הזו הייתה חדשנית בשל קווי העלילה שלה: היא עסקה בנושאים כמו בריונות ואנורקסיה, אם כי כמובן, הגישה של היום בוודאי תהיה שונה. בכל זאת, לפני קצת יותר משנה הסדרה הגיעה לנטפליקס והצלחתה הייתה סוחפת: דורות חדשים מצאו את התוכנית, ופגשו את תלמידי "אליט וואי סקול".

ההצלחה של המורדים הייתה מיידית, אבל האמת היא שבאותה תקופה, השחקנים שלה היו צעירים מאוד וההצלחה הפתיעה אותם לגמרי. לא הייתה היסטוריה של להקות שצמחו מהטלנובלה ולאחר מכן היו להם חיים משלהן, ללא קשר לסדרה. וזה קרה עם כוכבי המורדים, שלא יכלו לצאת לרחוב בלי שהמעריצים יתנפלו עליהם לבקש חתימה (לפני תקופת הסלפי כמובן).

הלהט של המעריצים התבטא בצורה קיצונית יחסית למה שהיה מוכר אז, ועל זה מספרים השחקנים לאתר Teleshow. "זה היה כמו בום מוגזם, מקצועית ואישית. הייתי בשנה השנייה או השלישית בתיכון, ובבית הספר כולם הסתכלו עליי. אני לא יודעת אם בשלב מסוים האמנתי לזה, בטח כן, וההורים שלי ידעו לאזן אותי כי הם אף פעם לא הרשו לי להפסיק להיות ילדה רגילה", אומרת השחקנית מיכאלה ואסקז (שגילמה את פילר), אחת מחברות הקאסט שבאותה תקופה הייתה בת 15 והייתה, יחד עם לואיסנה לופילטו, הצעירה ביותר.

ויקטוריה מאורטה, שגילמה את ויקו, אחת מחברותיה הטובות ביותר של לואיסנה, מסכימה גם היא עם הפיצוץ התקשורתי שחוו. "מאז שהייתי ילדה לא הייתה לי את היכולת לחשוב על מה שקורה כי אז לא היו רשתות חברתיות. מעולם לא חשבתי שזו תהיה תוכנית שמדברת לכל כך הרבה. היציאות לרחוב הבהירו לי מה באמת עשתה הסדרה לאנשים. אבל התהילה עלתה לי הרבה, זה היה לי מאוד קשה."

 

את ההערצה הקנאית הם חוו מדי יום ומיקה מספרת אנקדוטה על הטירוף שהסדרה חוללה בישראל, "אני תמיד נזכרת שכשהלכנו להופיע בישראל, זה היה מטורף לעשות שתיים-שלוש הופעות ביום. הם נאלצו לסגור את מקומות האוכל כי לא יכולנו ללכת ברחוב. ההצלחה הזו הייתה נדירה במדינה כל כך רחוקה. הסיורים ללא ספק היו מאוד מדהימים, אלו שבישראל בעיקר. נאלצנו להחליף מלונות כי המעריצים צבאו על הפתחים. הלכת למעלית ומצאת בחורות ובחורים צורחים. או שהיית נוסע בוואן להופעה וראית את הבנים מטפסים על מכוניות, פתאום אתה מרגיש כמו רולינג סטון", מוסיפה ויקטוריה.

מאורטה גם מספרת על האינטימיות מאחורי הקלעים. "כמו בבית הספר, תמיד יש לך קבוצה שאתה מסתדר איתה טוב יותר. אבל הבדלי העבודה בין כל אחד לא היו חשובים. כשזה הגיע למשחק או להיות על הבמה, נהנינו לא מעט. הסתדרתי טוב מאוד עם פליפה, בנג'ה, אנג'י בלביאני. הסתדרתי גם עם לואיסנה, אבל ברור שהיינו בגילאים שונים, אז עם אנג'י, שהייתה יותר בגילי, חלקנו יותר, דיברנו על דברים אחרים. אבל באופן כללי הסתדרתי טוב עם כולם. זה היה כמו כיתה בתיכון. זה היה מאוד מצחיק."

למרות ההצלחה הבלתי מעורערת, הסדרה עוררה ביקורות של הורים ישראלים, שטענו ש"המורדים" היא חלק מתופעה כוללת במדיה התקשורתית, בטלוויזיה בעיקר, של סרטים וסדרות המעודדות אלימות, קיום יחסי מין בקרב בני נוער, שימוש בסמים ושיכרות על בסיס יומי בשידוריהן.

 

טענה נוספת הייתה שבסדרה צופים ילדים ובני נוער צעירים מדי שהם לא הקהל של הסדרה והם לא מסוגלים לסנן את האינפורמציה שמגיעה ממנה. כפשרה שהושגה בין הורים שפנו לערוץ ויוה, בעת שידורי הסדרה בערוץ ישראל 10, הוחלט שלאחר כל פרק יוקצב זמן מסוים שבו תופיע פסיכולוגית שתענה על שאלותיהם של ילדים בקשר למצבים בסדרה ושל ילדים הנמצאים במצוקות דומות. גם לאחר שהושגה הפשרה, הורים רבים חשו עדיין אי נחת ופתחו בניסיון להוריד את הסדרה כליל מהאוויר.
 

עוד ב-

אתר הנוער 'פרוגי' מינה עורך ראשי חדש

לכתבה המלאה

שחקני הסדרה הגיעו כאמור מספר פעמים לביקורים בישראל, ופעמיים להופעות בהיכל נוקיה (היכל מנורה כיום), בשנת 2003 התקיים סיבוב ההופעות הראשון בו היו כ-21 הופעות, והסיבוב השני התקיים שנה לאחר מכן. ההופעות והביקורים אופיינו בהיסטריה של מעריצים וזכו לסיקור תקשורתי נרחב. כאמור, בעקבות הסדרה הופקה גם הלהקה ארווי. בנוסף לשתי עונות הסדרה הופק סרט בשם "המורדים: המסע אל החלום".