ועדת הכספים, בראשות חה"כ משה גפני, דנה היום (רביעי) בסעיף 80 'שינוי שיטת המדידה לצורך הטלת ארנונה', מתוך חוק ההסדרים: הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק המבקשת לקבוע כי רשות מקומית אשר תבקש לשנות את שיטת המדידה לצורך הטלת ארנונה, ולעבור לשיטת מדידה מרחיבה יותר, באופן שתטיל ארנונה גם על מטר רבוע של הנכס שלא נכלל במספר המטרים הרבועים של הנכס לצורך הטלת ארנונה בשנה הקודמת, תוכל לקבל בעניין זה החלטה במועצתה ולפנות לקבלת אישור השרים, לאחר ששלחה הודעות ויידעה את הנישומים בעניין. 

בהצעה מצוין כי שיטת המדידה המרחיבה קלה יותר ליישום מצד הרשויות, וכי אין הכרח שהרחבת השיטה תביא להעלאת סכומי הארנונה שיוטלו על נכסים ברשות מקומית, שכן במקביל תוכל הרשות לבקש מהשרים להתאים את התעריפים הקיימים בצו המסים שלה לשיטת המדידה החדשה.

במסגרת שיטות המדידה הנהוגות ברשויות המקומיות, בולטות 3 שיטות: 'נטו' – מדידת  שטח הנכס בלבד וללא קירות חיצוניים ופנימיים. 'ברוטו' – מדידת  שטח הנכס לרבות שטח הקירות הפנימיים. 'ברוטו-ברוטו'- מדידת שטח הנכס לרבות קירות חיצוניים ופנימיים ושטחים משותפים.

במסגרת החקיקה המוצעת, הרצון הוא לאפשר לעיריות לעבור לשיטת הברוטו-ברוטו, באוצר הציגו כי שיטה זו מאפשרת מדידה דיגיטלית ללא צורך להיכנס לתוך הנכסים, וכן אחידות, כאשר 85% מהרשויות מתנהלות לפי שיטה זו. 

נציגי האוצר בדיון הדגישו כי הרחבת שיטת המדידה אין משמעותה העלאת התעריף, וכי האישור להרחבת שיטת המדידה יכול לבוא עם הפחתת התעריף ובכך תוותר העלות על כנה, וכי בכל מקרה הבקשה תבחן על ידי השרים, שיתבקשו לאשרה.

חברי הכנסת ונציגי העסקים דחו את טענת האוצר וטענו כי שינוי השיטה תעלה את התעריפים בעשרות אחוזים, וכי אין ספק כי זו המטרה בסופו של הליך. כך צוין כי עיריית ת"א מעוניינת מזה שנים לשנות את שיטת המדידה, וכי מול העלאת התעריף בעיר לתעריף המקסימלי לעסקים, מגנה על העסקים העבודה שהעירייה לא יכולה לעבור לשיטת המדידה המרחיבה של ברוטו – ברוטו. כך נטען כי השיטה הקיימת מייצרת למעשה איזון, ומונעת ייקור משמעותי של תעריפי הארנונה, והכבדה משמעותית על יוקר המחייה.

כן עלה במהלך הדיון כי מול 86% מהרשויות שכבר נוהגות בשיטת הברוטו-ברוטו, עומדות ב-14% רשויות גדולות שנותרו עם שיטת הנטו, וכי בפועל מדובר ב-25% מהמדינה שעדיין לא נוהגת בשיטת הברוטו-ברוטו. 

מצד מנהלי הארנונה בעיריות נטען כי המצב הנתון מביא לעוולות, כאשר ישנן שיטות רבות מלבד 3 השיטות שהוצגו לגביית ארנונה, וכי לדוגמה ישנן ערים בהן לא משנה מה שטח מתחם העסק, כולם משלמים את אותו מחיר על השטחים המשותפים, בין אם מדובר בעסק של 100 מטר או של 1,000 מטר, וכי הדבר מחייב עריכת הסכמים מראש, ומקשה על הרשויות. 

על רקע הדברים, תהה יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני מדוע לא יוצרה הסדרה מצד המדינה במשך עשרות שנים. נציגי משרד הפנים הסבירו כי היו מספר צוותים שהוקמו במהלך השנים, והצוות האחרון אף הוקם מטעם החלטת ממשלה ופרסם טיוטת המלצות. 

עוד ב-

יוקר המחייה: גם הארנונה צפויה להתייקר

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון וביקש לקבל לדיון הבא בסעיף, הבהרות מתי הוקם הצוות שמטפל במכלול נושא הארנונה, ומתי צפויות מסקנות לתחום זה: "אני לא מוכן שהכל יהיה טלאי על טלאי, 40 שנה ככה התחום זה מתנהל, ואנחנו צריכים לאשר את זה בסעיף עלום, אני מבקש לקבל התחייבות מתי אתם מקימים צוות ומביאים מסקנות כוללות".