העבריינים מנצלים את "חודש הקניות" בנובמבר להונאות. אילת אליעזר, סמנכ"לית מוצר בכירה בחברת BioCatch, המתמחה במניעת הונאות ברשת באמצעות ביומטריקה התנהגותית, מסבירה כיצד ניתן להגן עלינו מפני ההונאות השונות שקורות במהלך חגיגת הקניות ברשת.

"כל תקופת חגים מסמנת שיא חדש בהיקף ושיטות ההונאות הפיננסיות בדיגיטל", מסבירה אליעזר. בין כל החבילות שהוזמנו אונליין מסתתרת הזדמנויות לנוכלים – הונאות בהודעות SMS ובמיילים. העבריינים מזהים את ההזדמנות שאנחנו גם כך מצפים להודעות על הטבות, מתנות, חבילות ועוד.

הודעות דוגמת SMS המבטיח "שוברי קנייה ברשת הסופרים", זכיה בהגרלה שבכלל לא ניגשנו אליה, או דרישת תשלום לשחרור חבילה מהדואר, פתאום צצות. בסקר שנערך בזמן חגי הקניות בנובמבר 2020, נמצא כי שליש מהישראלים דיווחו על הונאה פיננסית במהלך החודש הזה. למרות החשש, 66% מהישראלים תופסים בתקופה הנוכחית את הרכישה דרך האינטרנט כבטוחה יותר מרכישה בחנויות פיזיות.

"חשוב להבין שמדובר בתופעה עולמית. היקף ההונאות בעולמות הבנקאות אונליין גדל פי 3 מההיקף בבנקאות המסורתית", מסבירה אליעזר. "העבריינים לא מתעייפים וממשיכים לחדש את שיטות ההונאה ברשת. עסקאות באינטרנט מגדילות את הסיכון להונאה וגניבת כסף מהחשבון שלנו, אבל היום אנחנו כבר לא יכולים בלעדיהן".

אליעזר מפרטת שלושה סוגים של הונאות: 1. פישינג – מקרים בהם "דגים" פרטים דוגמת פרטי כרטיס אשראי, תעודת זהות או שם משתמש וסיסמה על ידי הודעות כגון זכיה בהגרלה, מתנה וכו'. 2. סמישינג – שליחת הודעות לדוגמה המתריעות על ניתוק חשבון החשמל כאשר המטרה היא גניבת פרטי החשבון או האשראי. 3. וישינג – במקרה הזה מדובר על שיחה טלפונית בו העבריין מציג עצמו בתור נציג בנק, חברת אשראי ולעיתים איש חוק.

ניתן להימנע מהונאות אלה ואליעזר מסבירה כיצד ואלה הכללים:

עוד ב-

כאל בקמפיין חדש עם מארק איווניר לחגי הקניות של נובמבר

לכתבה המלאה

1. לא ללחוץ על קישורים חשודים או מגיעים ממקור לא מוכר.
2. לנהל מעקב אחרי כל המוצרים אותם מזמינים כולל מספר ההזמנה.
3. לעולם לא למסור את הקוד הסודי שקיבלת ב-SMS.
4. באם מסרתם פרטים אישיים, יש לשנות בהקדם את הסיסמאות ולדאוג לאימות דו שלבי כאשר מתאפשר.
5. גיליתם שנפלתם להונאה? צרו קשר בדחיפות עם הבנק או חברת כרטיסי האשראי שלכם.
6. אם זה נשמע טוב מדי, אז כנראה זו הונאה. בדקו.