הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת: הציג כי מטרת כלל הצעדים המוצעים, אשר כוללים את תקנות ההוצאות ישירות וחוזרי ממונה המשלימים אותם, הם הגברת השקיפות ושיפור יכולת ההשוואה לציבור החוסכים, שיפור ושכלול יכולת ניהול ההשקעות של הגופים המוסדיים "המאפשרים להם להשיא תשואה טובה יותר לחוסכים".

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר אישרה את הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים קופות גמל הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות, תיקון מס' התשפ"ב 2022. ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחסכון הציג בפתח הדיון, כי הוצאות ישירות משולמות על ידי החוסכים, באמצעות הגוף המוסדי, אך לא אליו, וכי במצב כיום, הוצאות בשל ביצוע עסקאות אינן מוגבלות, כך גם הוצאות ישירות בגין עסקאות בסחיר ובגין עלויות עסקאות בלא סחיר (נדל"ן, אשראי, תשתיות), "גם היום אנחנו לא מציעים הטלת מגבלות, זה מאוד מקובל בעולם".

לצד אלה, ציין ברקת כי הוצאות בשל ניהול חיצוני מוגבלות בהוראת שעה ל-0.25% מסך הנכסים בסוף שנה קודמת, מצב שמשנה התיקו שאושר: "היה היגיון בעבר לקבוע מגבלה, היום יש קונצנזוס שמדובר במגבלה שרירותית. שמגלים בעיה קודם כל שמים רגולציה ואז מנסים לבוא ולעדן אותה, בצורה שתשרת את הציבור, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות".

במסגרת כך הסביר ברקת כי הרשות קיימה הליך לשינוי ושיפור המצב, "הבטחנו שנבוא בהסדר קבע, חשבנו שייקח שנה, לקח קצת יותר זמן", כך הסביר ברקת כי על רקע מצב זה, בנובמבר 2021 פורסם דוח ועדת מומחים לנושא ההוצאות הישירות (ברשות פרופ' ישי יפה), וכי בעקבות הדו"ח ובשיתוף רשות שוק ההון גובשו התקנות שאושרו היום.

לעניין עלויות ניהול חיצוני - התקרה תקבע על ידי הגוף המוסדי - לכל מסלול השקעה בנפרד ופעם בשנה. הגופים יחויבו בהצעת מסלולים ללא עלויות ניהול חיצוני אקטיבי. צעדים להגברת השקיפות: פרסום מראש של תקרת עלויות הניהול החיצוני, ברקת ציין כי במסגרת זו "כאשר חוסך מצטרף למסלול מסוים, חייבים לומר לו מה התקרה שנקבע במסלול. יכול להיות שיהיו מקומות שהיא הרבה יותר נמוכה מ-0.25 אחוז שהיא התקרה קודם לתקנות, ומקומות שהיא גבוה יותר, החוסך יקבע לאן הוא הולך, הוא יוכל להחליט לפי אחוז התשואה נטו, הוא יחליט אם הוא מקבל תמורה למה שהוא משלם".

אחוז העלות הכוללת (דמי ניהול + הוצאות ישירות) תדווח בדיווחים האישיים לחוסכים במספר אחד קל להשוואה; -  במסגרת זו יוצגו כלל העלויות, כך שהחוסך ידע כמה בסך הכול הוא צפוי לשלם, באחוזים. פרסום התשואה לעמית נטו מדמי ניהול והוצאות ישירות - ברקת ציין כי "מדובר בפרמטר החשוב ביותר, זה מה שנכנס לחוסך נטו לכיס, זה מה שצריך לעניין אותו, מה ישמש אותו לצורך הפרישה שלו". הרחבת הדיווחים אודות נכסים וההוצאות הישירות -  יוצג פילוח רחב יותר ממה שמוצג היום, מה שיאפשר בקרה יעילה יותר לחוסך.

ברשות הציגו את עיקרי המסלולים שיועמדו לרשות החוסכים בעקבות התקנות:
מסלול ברירת מחדל תלוי גיל – בכפוף לתקרה שיקבע הגוף. 
מסלול פאסיבי בדמי ניהול מוזלים – מסלול חדש שחובה יהיה להקים בכל גוף – האמור הוא במסלולים עוקבי מדד בלבד ובכפוף לתקרת הוצאות שתקבע מראש.לעניין מסלול זה ציין ברקת כי "אנו מצפים שדמי הניהול שם יהיו זולים יותר, יש לנו דוגמה בעולם לזה, יכול להיות שיהיו חסרות שם השקעות אקטיביות יותר, אבל יש בחירה לחוסך בניהול פסיבי או אקטיבי".
מסלול סחיר ללא הוצאות ישירות בגין ניהול חיצוני אקטיבי -  מסלול חדש שיהיה חובה להקים בכל גוף, במסגרתו, החוסך יבקש כי הגוף המוסדי ינהל את כספו אך מבלי לשלם הוצאות נוספות לגורמים חיצוניים. 
מסלול מתמחה בדמי ניהול קבועים – מסלול בעלויות ניהול חיצוני בכפוף לתקרה. 
מסלול מתמחה בדמי ניהול משתנים "הכול כלול" - מסלול חדש אשר מטרתו לאזן בין האינטרסים של החוסך לאינטרסים של החברה המנהלת, כאשר אין גביית ניהול הוצאות ישירות, כאשר אלה יוטלו על המנהל, אשר לו תמריץ דומה לתמריץ החוסך, כאשר תשלום העמלות תהייה תלויה גם בהצלחת המסלול וגבוה התשואות. 

הממונה על הרשות סיכם והציג כי מטרת כלל הצעדים המוצעים, אשר כוללים את תקנות ההוצאות ישירות וחוזרי ממונה המשלימים אותם, הם הגברת השקיפות ושיפור יכולת ההשוואה לציבור החוסכים,  שיפור ושכלול יכולת ניהול ההשקעות של הגופים המוסדיים "ומאפשרים להם להשיא תשואה טובה יותר לחוסכים", הגברת ההתאמה לטעמי החוסכים – יכולת המיקוח של החוסך, הגברת היצע המסלולים, ודרך צעדים אלה השפעה חיובית לחיזוק התחרות בענף חיסכון ארוך הטווח.

ברקת הסביר עוד במהלך הדיון כי המגבלה של 0.25% "לא הייתה מגבלה אפקטיבית, כאשר הגבייה הייתה נמוכה יותר בפועל, "היום אנחנו מאפשרים לחוסך לומר אני בוחר במסלול חיסכון, שאני לא רוצה בכלל שתגבו ממני את ההוצאות האלה. אנחנו חושבים שזה מאפשר אפשרות רחבה הרבה יותר לחוסך". ברשות ציינו כי ממוצע חוצה המוצרים סביב של גביית ההוצאות הישירות עמד על 0.16-0.17 אחוזים, כאשר היו מוצרים שהתקרבו ל-0.22-0.23 אחוזים.

לצד כך, קרא ברקת לציבור לשים לב לפילוח בין אחוז הגבייה לאחוז ההשקעה של הגופים: "אנחנו מציגים את העלות הכוללת, אבל על הציבור לשים לב לפירוט - יש גוף שיגבה 0.8% ומתוכם ייקח אליו 0.7% וישקיע בהשבחת התשואה רק 0.1%, לעומת גוף שיגבה 0.9% אבל ישקיע 0.4% כדי להשביח את התשואה, צריך לראות מה אני מקבל תמורת מה שאני משלם".

פרופסור ישי יפה, ראש הוועדה המייעצת לרשות שוק ההון, האונ' העברית: "הרצון בהמלצות היה שהמחיר יהיה פשוט יותר, וקרוב יותר למשהו שהחוסך ידע מראש. היום שאדם משלם כיום 3 פעמים, האידיאל היה להתקרב למחיר אחד שידוע מראש, פחות או יותר. שאתה וילדיך עושים שופינג, הם יוכלו לשאול כמה עולה לי לנהל מיליון ₪ בגוף כזה לעומת אחר".

"כשמציגים כאן מכשירים פסיביים, אלה מוצרים פיננסים שעוקבים אחרי בורסות, יש די הרבה עדויות שהכלים האלה זולים מאוד ואפקטיביים מאוד. זה יהיה אם רוצים להציע משהו יקר יותר, תצטרכו להציע משהו לפחות שעולה על הדברים האלה" הוסיף יפה והתייחס גם למסלולים משתני העמלות: "במסגרת אלה המשקיעים והמוסדות שותפים בעליות ובירידות, על בסיס רב שנתי, זה לא מחושב על סמך שנה אחת, זה מחושב יחסית לכל מיני מדדי יחוס, אם הלך טוב המנהל מתחלק עם גברת כהן ברווחים ואם לא אז בהפסדים".

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח: "אנחנו אחרי סאגה שנמשכת מאז 2014, ואנחנו שמחים שהיא מסתיימת. ההוצאות הישירות לא הולכות אלינו, הן הולכות לגורמים חיצוניים, כל מטרתנו היא להגביר את התשואה לחוסך, והתחרות יוצרת שיפור, לכן אנחנו מקבלים את התקנות כמות שהן. אני מודה ליו"ר הוועדה, כי כשהוא אמר שהוא יביא את הסיפור הזה לסיום עד תום כהונת הכנסת הזו, אמרנו לא שזה לא יקרה ואנחנו שמחים שזה קורה".

נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות: "לא הסכמנו לכל המוצע, אבל שמסתכלים על ההסדר  הכולל, מי שנפגע בראש ובראשונה שיש הסדר חסר וודאות כמו שקורה היום קודם לתיקון המוצע, זה העמיתים, כי מנהלי ההשקעות לא יכולים לנהל לטווח ארוך עם מסלול שלא ברור מה יקרה אתו עוד כמה חודשים, וזה מה שאני שומע ממנהלי ההשקעות בשוק".

קרן טרנר, איגוד קרנות ההון סיכון: "אנחנו חושבים שהמצב הקיים יוצר ניגוד עניינים, הייתה פה רגולציה שהתערבה בשיקול של המוסדיים, האידיאל צריך להיות תשואה נטו הכי טובה לחוסך ולא מחיר ידוע מראש, אם היה תלוי בנו לא הייתה תקרה. בשל התחרות קצרת טווח על דמי הניהול חסכנו את התחרות ארוכת הטווח, לכן תשואה ארוכת טווח זה מה שחשוב. התקנות האלה טובות ממה שהיה ובוודאי ממה שיש היום, הכלכלה הישראלית צריכה שהעצירה הרגולטורית הזו תוסר. מבחינתנו התקנות הן הרע במיעוטו".
לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99: "אנחנו רוצים שהלקוח ידע בכל שלב מה המחיר ההצגתי שנגבה ממנו, לא רק ברגע החתימה, שהמחיר הזה יוצג בכל אינטראקציה עם החוסך, שיהיה בחקיקה שזה מופיע בכל שיחה עם המשווק, אם זה בפרסומת, אם זה בשיחה עם הגוף המוסדי, בכל מצב".

עוד ב-

חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות: כך פועלת השיטה

לכתבה המלאה

באיגוד חברות הביטוח טענו כי הם לא יכולים לשלוט על כל אינטראקציה, וכי הדבר עלול להוביל לתביעות ייצוגיות. לבסוף הוסכם כי בכל מקום בו חלה חובה על פי דין להציג לעמית את גובה דמי הניהול, תהייה חובה להציג לו גם את גובה המחיר ההצגתי – קרי המחיר הכולל של כלל העמלות הנגבות מהחוסך. עוד סוכם לבקשת הגופים השונים, כי הממונה יגיע לוועדה עם החוזרים הנילווים הנוגעים לעניין. התקנות אושרו פה אחד, ויכנסו לתוקף בינואר 2023.