בשבועות האחרונים הישראלים מתמודדים עם עליית מחירים ברוב תחומי החיים. מחירי הדלק עלו, מחיר החשמל, מותגי מזון מובילים הודיעו על עליית המחירים. המותגים טוענים כי מדובר בעלויות ייצור או ייבוא גבוהות המקשות עליהן להישאר באותם המחירים. 

בצד המצוקה, היו יוזמות שונות שפעלו במטרה לעצור את יוקר המחייה. כך לדוגמה: מגיש "הצינור" גיא לרר, הוציא לרחובות אלפי אנשים ב"מחאת הפסטה" שהגיעה מתוך ביקורת על עליית המחירים של אסם. אותה מחאה הציעה מוצרים דומים של מותגים פחות מוכרים שנמכרו בעלות נמוכה עוד יותר.  

סקר של מועדון הצרכנות "הוט" עם מעל ל-300 אלף עמיתים, שופך אור על ההתנהגות הצרכנית של הישראלים, עד כמה השפיעה עליית המחירים על הוצאותיהם ואת מי הם באמת מאשימים בהתייקרויות האחרונות? 

לפי הודעת מועדון הצרכנות, הרגלי הצרכנות השתנו לטוב וכעת כ-94% מהישראלים טוענים כי הם כן מסתכלים בקבלה בסוף כל קנייה ואילו רק 86% טוענים שהם מסתכלים בסוף כל חודש על תזרים ההוצאות החודשי שלהם. כמה הישראלי אקטיבי בניסיון שלו להיות צרכן מודע? ובכן, לא הרבה. הסקר חושף מגלה כי למרות הנתונים הגבוהים על בחינת הקבלות 45% מהצרכנים בוחרים את תחנת התדלוק שלהם על בסיס שם התחנה, קרבה וחנות הנוחות לעומת 55% שבוחרים אותה על פי מחירי הדלק. 

נתונים מעודדים יותר מגלים כי 72% מהישראלים החרימו מותג כלשהו עקב עליית מחירים לעומת 28% שלא נקטו עמדה פעילה במחאה הצרכנית. אמנם האחוזים גבוהים יחסית אבל כמועדון צרכנות הם מדגישים את חוסר המודעות של חלק גדול בקהל הישראלי שנשאר דומם אל מול עליית המחירים כאשר מודעות כוח הקנייה צריכה להשתרש בכל בית בישראל. לדוגמה, קרוב ל-30% מהישראלים בוחרים את הסופר בו יעשו את הקניות הביתיות שלהם על פי קרבה, מותג וחנייה פנויה. כך רק 72% מהצרכנים הישראלים בודקים את מחירי הסופר אליו הם נכנסים ובוחרים על פיהם את מקום הרכישה. 

בגזרת התיירות אפשר גם להרגיש את עליית המחירים כאשר רוב הישראלים הצהירו שבחופשת הפסח הקרובה יעדיפו לנפוש דווקא בחו"ל ולא בארץ. כחלק מגל ההתייקרויות נשאלו כ-300 אלף עמיתי המועדון מי לדעתם האחראי המרכזי לעליית המחירים. 

על מנת להבין כיצד פגעה עליית המחירים בכיסם של הישראלים מועדון הצרכנות הוט שאל את עמיתיו בכמה ההוצאה החודשית שלהם עלתה. 21% ענו שההוצאה שלהם עלתה עד 250 שקל, 41% מהעונים השיבו שההוצאה החודשית שלהם עלתה בסכום של כ- 250 שקל עד 500 שקל. בנוסף, 28% מהנסקרים הצביעו על עלייה של כ- 500 שקל עד 1000 שקל ו10% השיבו שההוצאה שלהם עלתה ביותר מ-1000 שקל.

לסיכום, הקולות שעלו מהסקר עזרו לנו להבין שהישראלים מרגישים פראיירים. כדי להצביע על ההוצאה בה הם מרגישים שהכי עובדים עליהם בה שאלנו את עמיתי המועדון. מהסקר עלה כי 27.3% מהישראלים מרגישים הכי פראיירים אל מול תשלומי הרשויות, לאחר מכן 18.7% מרגישים פראיירים בגלל תשלומי הביטוחים השונים, 17.5% מרגישים פראיירים בגלל הוצאות על מזון בסופר, 14.7% בגלל תשלומי הדלק, 13.5% עקב הוצאות על תקשורת (כבלים/ לוויין סלולר) ו-8.3% בגלל הוצאות על אופנה והלבשה.

עוד ב-

המחירים משתוללים: יצרנית הקמח הגדולה בישראל מתייקרת, הלחם בשיא?

לכתבה המלאה

צביקה וילנאי, מנכ"ל מועדון הצרכנות הוט: "נתוני הסקר שלנו חושפים בצורה שלא משתמעת לשני פנים שלפחות בקרב עמיתי המועדון הצרכן הישראלי בהחלט חכם יותר. הוא לא מהסס להחרים מוצר שהתייקר, יוותר על מותג מוכר כדי לחסוך ומראה ביקרות עצמית חריפה כלפי עצמו בנוגע לקלות בה הרשתות מעלות מחירים. עליית המחירים צפויה עוד  להמשיך לטפס, אבל בהחלט ניתן להתמודד איתה באמצעות קנייה מאוגדת. כוח קנייה לא בא לידי ביטוי רק בהפגנות כאלה ואחרות, הוא נוכח במעשים שלנו: התאגדו לכוח קנייה מאוחד, תשוו מחירים, בדקו ועקבו אחר הוצאותיכם ודאגו למצות את כל האפשרויות לפני שמבצעים רכישה – קטנה וגדולה".