חסימת תעלת סואץ בחודש מארס 2021 הביאה לעיכובים בהגעת סחורות לישראל במשך כמה ימים, אבל זה היה רק הפרומו למה שנחווה בקרוב, ואנחנו כבר מתחילים להרגיש בימים האחרונים: גל של עליית מחירים במגוון ענפים במשק, ולצדו מחסור במוצרים רבים.

הסיבה: ההובלה הימית התייקרה לפתע פי שלושה. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חריגה של מאות אחוזים בעלות ההובלה מסין: מרף של כ-2,500 דולר למכולה ל-9,000 דולר למכולה. גם ההובלה באוניות צובר התייקרה בכ-20%-30%. עדות לשינוי המהיר בעלויות השינוע אפשר לראות בדוחות הכספיים של חברות ספנות שהיו מפסידות והפכו לחברות מרוויחות.. והרבה. המניה של חברת צים, למשל, נסחרה בחודש ינואר ב-11 דולר – וכעת מחירה כ-40 דולר.

למה זה קורה?

אנחנו הישראלים כבר רגילים להיתקע כל יום בפקקים, אבל אנחנו ממש לא לבד – פקק עולמי של מכולות הוביל למשבר הובלה ימי גלובלי שנובע ממחסור עולמי במכולות מסין. התפרצות הקורונה בעולם הביאה לעלייה ברכישות אונליין, ובמקביל פגעה בשרשרת האספקה העולמית: נמלים ברחבי ארה"ב ואירופה התמודדו עם הגבלות ומחסור בכוח-האדם על רקע המגפה העולמית, מה שהוביל לשיבושים בפעילות הנמלים ולעיכוב בהחזרת מכולות ריקות. בשפה פשוטה יותר, אפשר לסכם זאת כך: עלייה בביקושים לשינוע סחורות כתוצאה מהתחזקות האיקומרס הגלובאלי לצד ירידה בהיצע העובדים הובילה למחסור במכולות למשלוחים חדשים שאמורים לצאת מסין ולעליית מחירים. לזה, ניתן להעריך, התווספה ההתנהלות של חברות הספנות הגדולות שנכנסו בשנים האחרונות לבריתות ביניהן. 

מי יושפע?

כולם. כרגע אנחנו רואים את הגל מתקרב אבל עוד לא הרגשנו אותו. עליית המחירים צפויה לחול בכל התחומים: מזון, מוצרי טואלטיקה לתינוקות, מוצרי ניקיון, פחיות שימורים, מוצרי חשמל ועוד. בנוסף, נרגיש מחסור במוצרים וניאלץ להמתין זמן רב לסחורות רבות. מי שבונה על אופניים חדשים ביום כיפור, או על סלון חדש לקראת עונת השיפוצים ומעברי הדירות שמגיעה לשיאה בחודשי הקיץ, כדאי שיתחיל להתארגן כבר עכשיו.

אז איך הציבור צריך להתכונן?

אז כאמור, לפני שנרגיש את ההתייקרות והמחסור במוצרים, כדאי לחשוב על הרכישות הגדולות המתוכננות ולהזמין מראש. צריך לקחת בחשבון שהסחורה מתעכבת אז אולי כדאי להקדים קנייה גדולה. מי שרוצה למשל לחגוג יומולדת בעוד חצי שנה עם פלייסטיישן 5 חדש, יצטרך כבר עכשיו לחשוב איך להשיג אותו, לא רק בגלל שכאן המחסור כבר מורגש, אלא גם בגלל שחוסר יכולת דחיית הסיפוקים של נער מתבגר שהבטיחו לו פלייסטיישן חדש תתגלגל מהר מאוד אל ההורים, וכאן אני כבר מדבר מניסיון, או בנימה מבודחת יותר – "הנחיות אלה נכתבו בדם".

ההוצאה החודשית בהרבה משקי בית תגדל כמעט בכל סקטור: מזון, צעצועים, ביגוד וכו'. היבואנים צפויים לגלגל את עלות ההובלה לצרכנים, ומחירם של מוצרים שהמלאי שלהם יצטמצם או יתעכב יעלה בשל הפער בין הביקוש להיצע. פרמטר נוסף שעשוי לדחוף את המחירים כלפי מעלה הוא עלייה במחירים של חלק מחומרי הגלם כמו הנפט ונגזריו.

בענף הנדל"ן, רוכשי דירות, שעד עכשיו נהנו ממס תשומות-בנייה לא-גבוה, עלולים להיות מופתעים לרעה כי עלויות הבנייה יתייקרו.

בעלי עסקים יצטרכו להתמודד עם התחייבויות עתידיות על מחירים שיכולים להשתנות פתאום. קשה מאוד להיערך לזה כי קשה לדעת כמה זמן זה יימשך.

כדאי ומומלץ לרענן שוב את התרחישים הפיננסיים שלנו – בין אם מדובר בעסק או במשק בית. כדאי לקחת בחשבון תרחישים של גידול בהחזרי המשכנתא הצמודה למדד, עליה במחירי חומרי הגלם וכדומה, לוודא שאנחנו מוכנים ככל שניתן גם לתרחישים האלה ובמידת הצורך להתייעל או לצמצם את ההוצאות שלנו כדי שנגיע מוכנים גם לאפשרות הפסימית.

האם כדאי להתחיל לאגור סחורות?

בפירוש לא. רק בשנה האחרונה ראינו איך חוסר ודאות (של הקורונה) גרם לאנשים רבים לעמוד בתורים ארוכים עם עגלות עמוסות. התוצאה הייתה שהמחסור הורגש רק במוצרים שהציבור אגר.

כדאי להמתין ולראות האם פקק המכולות ישתחרר בקרוב או שמדובר במשבר שיעמיק וילווה אותנו למשך תקופה ארוכה יותר.

איך זה ישפיע על שוק ההון?

רוב הציבור הישראלי מושקע בשוק ההון בצורה פסיבית דרך החסכונות הפנסיונים, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלנו. חשוב להבין שיש פה אירוע שישפיע על הישראלים מבחינה צרכנית וכלכלית אבל נכון לעכשיו ההערכה הינה כי הוא לא צפוי להשפיע על החסכונות ארוכי-הטווח שלנו, מכיוון שמדובר באירוע נקודתי שמתכנס לתוך חיסכון ארוך-שנים.

בנוסף, מנהלי השקעות מנוסים כבר יודעים איך להתמודד עם משבר כזה, כך שמבחינת שוק ההון מדובר על אירוע שצריך לדעת איך לנהל אותו ואיך להתמודד איתו אבל עוד לא לחשוש ממנו.

התרחיש שהאנליסטים מסתכלים עליו עכשיו הוא עליית המחירים שתביא לעלייה באינפלציה. אם האינפלציה תצא משליטה זה יביא לעלייה מהירה בתשואות בשוק האג"ח ולפגיעה אפשרית במדדי המניות. כפי שראינו בארה"ב: כשתשואות האג"ח החלו לעלות הן השפיעו יותר על מדדי הטכנולוגיה לעומת סקטורים אחרים וזאת בעיקר בשל המכפילים הגבוהים בסקטור זה.

הכותב: עומר דגני, סמנכ"ל בקבוצת ילין לפידות

עומר דגני, צילום: רמי זרנגר