כסף וצרכנות

ל"ג בעומר: כמה עולה לנו הנזק הכלכלי של המדורות?

ה-BDO פירסם את הדו"ח על הנזק בכלכלי-סביבתי של חג המדורות. בדו"ח מתבסס על נתוני זיהום האוויר בל"ג בעומר בשנת 2018. הנתונים מגלים כי הנזק הסביבתי שווה ערך לנזק של 70 אלף מכוניות לאורך שנה שלמה, מה הנזק הכלכלי?

מערכת ice | 29/4/2021 6:45

ה-BDO פירסם אתמול (רביעי) דו"ח העוסק בנזק הכלכלי-סביבתי של מדורות ל"ג בעומר למשק הלאומי. את הדו"ח חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO בשיתוף הכלכלנית יעל ערמון. מהדו"ח עולה כי הנזק של החג נאמד ב-43 מיליון שקלים ושקול כנגד פליטות העשן מ-70 אלף כלי רכב הנוסעים במשק שנה שלמה.

אז איך זה בדיוק עובד? הניתוח של BDO התבסס על נתוני זיהום האוויר בל"ג בעומר בשנת 2018, השנה האחרונה שבה התקיימו בישראל המדורות באופן מלא. לאחר שבשנת 2019 עקב תנאי עומס חום כבד, נאסרה הדלקת מדורות בתחומי ערים רבות בישראל ובשנת 2020, הדלקת מדורות נמנעה בשל מגבלות מגיפת הקורונה שפרצה ברחבי העולם.

כאמור, מבדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה עולה שבשעות קיומן של המדורות גדל שיעור פליטות מזהמי האוויר פי ארבעה עד פי עשרה ביחס להיקפן הרגיל. על פי הדו"ח, הנזק העיקרי הוא של חלקיקים נשימים, הנפלטים בשריפה, ואשר יוצרים סכנה בריאותית. גודל חלקיקים אלו נע בין 2.5 ל-10 מיקרומטרים, כעשירית מעובייה של שערת אדם, ויש ביכולתם לחדור דרך מערכות ההגנה של האף והריאות ולהצטבר בהם.

עוד דברים העולים מן הדו"ח: בתהליכי השריפה נפלטים לאטמוספרה גזים שונים ובהם פחמן דו חמצני ותחמוצות חנקן. אוכלוסיית סיכון כדוגמת חולי אסטמה חשופים במיוחד לנזקי המדורות. הנזק הסביבתי-בריאותי יכול אף לגדול במצבים שבהם נשרפים במדורות לא רק קרשים אלא גם מוצרי פלסטיק, הגורמים לפליטה של דיאוקסינים שהינם חומרים רעילים ואף מסרטנים.

לפי ה-BDO, מנהגי הדלקת מדורות קיימים לא רק בארץ ונותנים לדוגמא את בריטניה בה נהוג לחגוג ב-5 בנובמבר את ליל המדורות (Bonfire Night) שנקרא גם ליל גאי פוקס, שמנציח את ניסיון ההתנקשות הכושל במלך אנגליה ג'יימס הראשון ע"י פיצוץ בית הלורדים בשנת 1605.בהקשר לדו"ח, כבר בשנת 2010 קבע המשרד להגנת הסביבה הבריטי (DEFRA) כי לחגיגות ליל המדורות השפעה חמורה על איכות האוויר בבריטניה, יותר מאשר השפעתה השנתית של כל שריפת הפסולת במדינה.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בבריטניה עולה כי: "הפליטות מליל המדורות לבדן היוו כ-3.6% מכלל הפליטות בבריטניה לשנה זו, ואילו הפליטות מכלל מתקני שריפת הפסולת במדינה היוו רק כ-0.64% מסך הפליטות בשנה זו".

אך ב-BDO מסבירים כי: "בניגוד לבריטניה, בישראל, המשרד להגנת הסביבה אינו מפרסם נתונים לגבי היקף הכולל של הפליטות בל"ג בעומר, אולם המחקר של BDO גזר אומדנים אלה על בסיס נתוני תחנות הניטור בישראל".

חן הרצוג, הכלכלן שערך את הדו"ח אמר כי: "זהו מחדל שהרגולציה בישראל מטפלת במניעת נזקי רכוש מהבערת המדורות אך מתעלמת מהנזקים הסביבתיים והבריאותיים, שיכולים להיות אף גבוהים יותר. נציבות כבאות והצלה הטילה אמנם השנה צו המגביל הבערת מדורות, אולם צו זה אינו מונע הבערת מדורות, אלא מבטיח שהמדורות יובערו רק באזורים ייעודיים המוקצים לכך. כלומר הצו נועד להקטין סיכוני דליקות ופגיעה ברכוש, ולא למנוע את הנזק הסביבתי. השנה במיוחד, כאשר ל"ג בעומר חל בשבוע של יום כדור הארץ, יש לקוות שלמרות העדר רגולציה ממשלתית, המודעות הסביבתית והציבורית הגוברת יביאו להפחתת היקף המדורות והקטנת הנזק הסביבתית".