בחודשיו האחרונים של ממשל טראמפ עדכנה מחלקת המסחר את רשימת הישויות והוסיפה עשרות חברות סיניות ורוסיות לרשימה. המשמעות של היות חברה ברשימה היא שיש מגבלות על חברות אמריקאיות המעוניינות למכור לחברה ובמקרים מסוימים נדרש רישיון לעשות כן.

חברה אמריקאית אשר לא נשמעת להנחיות אלה חשופה לתביעה מצד הרשויות האמריקאיות שעלולה להסתיים בקנס כספי גדול ואף במאסר. הממשל האמריקאי נימק את הנקיטה בצעד זה במניעת פגיעה בביטחון הלאומי של ארה"ב וכתגובה לפעולות של המשטר הסיני בהונג קונג ובחבל שינג'יאנג, אך ישנם פרשנים המציינים כי מניע נוסף להחלטה האמריקאית הוא הרצון לשמר את עליונותה הטכנולוגית.

ממשלת סין מצדה חוקקה לאחרונה חוק פיקוח על היצוא הדומה למנגנוני פיקוח הנפוצים במדינות רבות. בנוסף, המשטר פרסם חוק להתמודדות עם סנקציות אקס-טריטוריאליות, כדוגמת הסנקציות האמריקאיות, המופנות כלפי חברות סיניות. התפתחות נוספת בשנה האחרונה בארה"ב היא הכנסת שיקולים של פיקוח על היצוא בבחינת השקעות זרות בארה"ב על ידי וועדת סינון ההשקעות האמריקאית. כמו כן, האמריקאים החלו מהלך של הגדרת טכנולוגיות פורצות דרך וטכנולוגיות בסיס במטרה להגביר את הפיקוח על היצוא שלהן.

אנו עדים לשימוש גובר באמצעי פיקוח על היצוא במסגרת מה שכונה "מלחמת הסחר" בין ארה"ב וסין. אף כי ההנחה הרווחת בקרב אנליסטים פוליטיים כי הממשל החדש ישנה את הרטוריקה שלו כלפי סין, רבים מעריכים כי בפועל מגמה זו תמשך. הפיקוח על היצוא נועד לשמור על יציבות השלום העולמי ומדינות רבות בעולם מקיימות משטרי פיקוח על יצוא מוצרים, טכנולוגיות ושירותים ביטחוניים ודו-שימושיים, היכולים לשמש למטרות אזרחיות או צבאיות. המשמעות היא כי יצוא מוצרים, טכנולוגיות ושירותים כאלה מותנה בקבלת רישיון מאת הרשות המוסמכת במדינה ממנה מתקיים היצוא. יצוא דו שימושי, כאמור, הוא יצוא של מוצר היכול לשמש למטרות אזרחויות אך גם לצבאיות, כמו מצלמה תרמית.

התפתחויות אלו משפיעות על היצוא הישראלי מאוד. מעבר לעניין בהתפתחויות בסחר הבינלאומי, היות ישראל מדינה מוטת יצוא, בה מתקיים משטר פיקוח בסטנדרטים בינלאומיים, היא חשופה להשפעות השינויים הגלובליים בתחום.

בשנת 2004 נחתם בישראל צו הפיקוח על יצוא האב"כ. בשנת 2006 נחתם צו הפיקוח על היצוא הדו-שימושי ובשנת 2007 חוקק חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני. מסגרת חקיקתית זו קובעת כי ישראל מאמצת את ההסדרים הבינלאומיים בתחום הפיקוח על היצוא. ניסיון העבר מלמד כי צעדים חד צדדיים שארה"ב נוקטת בתחום הפיקוח מאומצים בהמשך הדרך על ידי הסדרים מולטילטרליים. כך שההתפתחויות המוזכרות לעיל יכולות לסמן את הכיוון בו יתפתח משטר הפיקוח בישראל.

משטר הפיקוח האמריקאי כולל התייחסות אקס-טריטוריאלית, כך שחברות ישראליות המייצאות מוצרים אמריקאים או רכיבים אמריקאים המשולבים במוצרים ישראלים, חשופות לפיקוח אמריקאי ולענישה אמריקאית במקרה של הפרת משטר הפיקוח של ארה"ב. זאת כמובן, בנוסף להיות המוצרים נתונים למשטר הפיקוח הישראלי.

קיומו של משטר פיקוח אפקטיבי, העומד בסטנדרטים הבינלאומיים, מאפשר לישראל לסחור עם מדינות מפותחות אחרות במוצרים דו-שימושיים ביתר קלות. חברות המייצאות מוצרים בתחום יכולות לעשות כן, כאשר נחה דעתן כי לא תהיי זליגה של טכנולוגיות רגישות לידיים בעיתיות.

בנוסף, מדינות שמהן מיובאים מוצרים לישראל יכולות לסמוך על משטר הפיקוח הישראלי ולאשר את יצוא המוצרים לישראל, בידיעה כי אותם מוצרים וטכנולוגיות לא יועברו למי שהם לא אמורים להגיע אליו. לאור ההתפתחויות הגלובליות בתחום הפיקוח על היצוא בשנים האחרונות והחשיבות של קיום משטר פיקוח אפקטיבי תוך סיוע לחברות לעמוד בדרישותיו, החליט משרד הכלכלה והתעשייה להגדיל את המשאבים המוקצים לנושא והקים ב-2019, תחת מינהל סחר חוץ, את האגף לפיקוח על היצוא הדו-שימושי והאב"כ.

אגף הפיקוח הוא הרשות המוסמכת לרישוי יצוא דו-שימושי למטרות אזרחיות ואב"כ. במקביל לטיפול בבקשות לרישיונות יצוא, אמון האגף גם על אכיפת הרגולציה בתחום. בשנתיים האחרונות פועל האגף להעלאת המודעות למשטר הפיקוח הישראלי, על מנת לוודא כי חברות המייצאות מוצרים דו-שימושיים ואב"כ אינן עוברות עבירה. בתוך כך, מספק האגף הדרכה והכוונה כיצד יש לפעול על מנת לציית לדרישות החוק. היתרון עבור היצואנים ברור: הם מקבלים כלים לפעול כחוק, נשמעים לרגולציה הישראלית ונמנעים מחשיפה מיותרת להפרות משטר הפיקוח.

הכותב: יריב בכר, מנהל אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי ואב"כ במשרד הכלכלה והתעשייה