די ברור שהסגר הבא, כמו השניים שקדמו לו, יהיה מלווה בפגיעה כלכלית נוספת במשק הישראלי. ניתוח של בנק ישראל מעלה כי העלות לשבוע של הסגר השלישי, על פי המחקר שערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל - כ-2.5 מיליארד שקל לשבוע. 

כזכור, ב-23 בדצמבר, אושרה בממשלה החלטה על מעבר לסגר הדוק שיחל מיום ראשון בשעה 17:00 למשך שבועיים לפחות. על סמך נתוני החשבונאות הלאומית (לשלושת הרביעים הראשונים) ואינדיקטורים נוספים, ביצעה חטיבת המחקר של בנק ישראל הערכה לגבי שיעור הפעילות במשק בכל אחד מהחודשים ינואר-אוקטובר, מעריכים כי שיעור הפעילות הממוצע שהיה בחודש אפריל, בו חל הסגר הראשון, עמד על 80%. כלומר שרמת הפעילות הייתה נמוכה ב-20% מזו שהייתה צפויה להתקיים בהיעדר הקורונה והסגרים שהוטלו בגינה.

כעת, לאור היערכות המשק בסגר השני, מעריכים בבנק ישראל שבממוצע בחודש אוקטובר, שיעור הפעילות עמד על 88%. משמעותו של כל שבוע בו הפעילות ברמה זו, להבדיל מפעילות מלאה, הוא הפסד תוצר של 2.3 מיליארד שקל. לקראת הסגר הנוכחי קיימים גורמים בגינם העלות השבועית של הסגר צפויה להיות נמוכה מזו שהייתה בסגר באוקטובר, שעלותו כאמור הוערכה בכ-2.3 מיליארדי ש"ח לשבוע: 1 .בשלב זה הנחיות הסגר הן פחות חמורות מאשר אלו שהיו בסגר השני: מקומות עבודה ללא קבלת קהל רשאים להמשיך לפעול באופן חלקי ומערכת החינוך לגילים הצעירים תפעל במתכונת רגילה. 2. סביר שהעסקים במשק הוסיפו להיערך לפעילות בצל סגר.

גורמים בגינם העלות השבועית של הסגר הקרוב צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה באוקטובר (2.3 מיליארד ש"ח): 1. האומדן לאוקטובר הוא ממוצע חודשי, כאשר בסוף החודש החלו הקלות בסגר. 2. הסגר באוקטובר היה בתקופת חגים בה ממילא הפעילות הכלכלית נמצאת בעצימות נמוכה מהרגיל. לעומת זאת, כעת הסגר יחול כולו על ימי פעילות עסקית רגילה (ללא חגים). בשקלול מכלול גורמים אלו, ניתן להעריך כי העלות השבועית של הסגר שיחל בשבוע הבא עומדת על כ- 2.5 מיליארד ש"ח לשבוע שמשקף שיעור פעילות של כ-90% במשק. כמובן שהמדובר בעלות הישירה בלבד בתקופת הסגר.