ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לפיקוח על משק המים, בראשות ח"כ זאב אלקין, קיימה היום ישיבה שעסקה בהחלטות האחרונות באשר למחיר המים והשפעתן על יציבות משק המים, וכן במשבר אספקת המים בחלק מהשכונות הערביות בירושלים. במהלך הדיון ציין מנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, כי בינואר 2025 צפויה עליה של 5-6 אחוז במחיר המים, והדגיש כי הרשות עושה מאמץ למתן זאת. מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, התייחס לכך ואמר כי כל המבנה התעריפי נבחן וכי הוא בטוח שאפשר יהיה למתן גם את העלייה בינואר.

בפתח הישיבה הסביר היו"ר אלקין כי כינס את הדיון על רקע דיווחים על התערבות שר האנרגיה במיתון העלייה במחיר המים והשלכותיה על פרויקטים  במשק המים. הוא אף ביקש התייחסות להצעת החוק שמציעה לתת את הסמכות לקביעת מחיר המים לחקלאות לשר החקלאות, ושאל מה תהייה המשמעות לכך על התעריפים, וכן ביקש התייחסות לכך שתושבי השכונות כפר עקב ובית חנינא בירושלים לא מקבלים אספקת מים סדירה.

מנכל רשות המים ויו"ר המועצה, יחזקאל ליפשיץ, ציין כי תעריף המים בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD, והתייחס להפחתת העלאת התעריף שתוכננה לחודש הנוכחי. הוא הסביר כי הפחתת ההעלאה התאפשרה באמצעות מספר צעדים בהם עדכון תחזית ההתפלה. עם זאת, הוא העריך כי בעדכון הבא של התעריף, ינואר 2025, תהייה עליה של  5-6 אחוז, אך הדגיש כי נעשים מאמצים למתן את העליה. באשר להצעת החוק שעוסקת בתעריף המים לחקלאות אמר: "התנגדו להצעת החוק הזו. הקביעה המלאכותית של תעריף המים לחקלאות בחקיקה עלולה ליצור יותר נזק מתועלת. אם זה יושת על משק המים הכללי זה יעלה את התעריף בכ-5%".

רפרנטית מים באגף התקציבים באוצר, ליהי צלאל, התייחסה גם היא להצעת החוק ואמרה כי אין לה מקור תקציבי, אלא בתעריף המים. "לא הסכמנו לסעיף התעריף. הסכמנו לשיקוף העלויות לצרכן הביוב. אחת החוזקות של המשק הוא היותו סגור שיכול לכלכל את עצמו", אמרה.

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, אמר כי בעולם מתוקן הרשות הייתה צריכה לקבל צל"ש על שהצליחה למנוע את העלאת תעריף המים. "אחד התפקידים המרכזיים שלי של המשרד ושל השר הוא לעשות כל שלאל ידינו למנוע העלאות תעריפי המים והחשמל. אם הייתי מרים יד בעד העלאת של 7.7% הייתי חוטא לתפקידי. כתפיסת עולם תעריף מים לא אמור לעלות בצורה ניכרת מעבר למדדים שמתפרסמים", אמר.

דיין הוסיף כי התאגידים מחלקים כמאה מיליון שקל בשנה דיבידנדים ומקורות עוד 190 מיליון שקל, ועוד לפני שמדברים על דברים אחרים מדובר בכ-6% מהתעריף. לדבריו, "הדרך הכי קלה היא להגיד שצריך להעלות תעריף, אנחנו מתייחסים לזה בחרדת קודש ובחנים את המבנה התעריפי כולו. אני בטוח שנתמן גם את העלייה בינואר ובטווח ארוך צריך לקבוע מבנה תעריפי שלא יאפשר רווחיות כל כך גדולה לתאגידי המים, למקורות ולמתקני ההתפלה".

באשר למחיר המים לחקלאות אמר כי הוא לא צריך לבוא על חשבון צרכני המים. היו"ר אלקין שאל מה יקרה אם המשרד לא יצליח לשכנע את אגף התקציבים האם הוא עדיין יתמוך בהצעת החוק, ודיין השיב כי צריך לשאול את אגף התקציבים האם הם יצליחו לממן את ההצעה אם לא יצליחו לשכנע את משרד האנרגיה. "אין היגיון שגברת כהן מחדרה תשלם גם את מחיר המים לחקלאות", אמר דיין.

ח"כ עודד פורר אמר כי המים המושבים לחקלאות מאפשרים לעשות פחות טיהור ויש אינטרס של אגף התקציבים להכניס את היד לכיס ולהשקיע בתשתית. ח"כ אלון שוסטר, יוזם הצעת החוק בעניין קביעת תעריף המים לחקלאות, אמר כי העלות של החקיקה היא 170-180 מיליון שקל, ואפשר למצוא איזונים.

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי, אמר כי הגליל נשרף, תרתי משמע, ולמרות זאת נתן הוראה להמשיך להשקות את הגידולים כדי לסייע למנוע שריפות. הוא הוסיף כי המדינה מוכרת מים לירדן בחצי מהמחיר שמשלמים החקלאים, שמתחרים בחקלאים הירדנים.

היועץ המשפטי של תאגיד המים של ירושלים הגיחון, עו"ד אביב ברנדט, התייחס לאספקת המים לשכונות במזרח ירושלים ואמר כי הבעיה היא בשכונות מעבר לגדר ההפרדה, והפתרון הוא שדרוג תשתיות שמקורות עובדת עליו. ראש מנהלת מים וביוב ביו"ש ברשות המים, איתי קוברסקי, ציין כי ישראל מספקת את המים לברת המים של רמאללה שצריכה לספק את המים גם בשכונות הללו בירושלים, אבל אין בהסכם עם הרשות הפלסטינית חובה לספק מים לכפר עקב. 

עוד ב-

מהפכה בחשבון המים בישראל: זה השינוי שייכנס לתוקף

לכתבה המלאה

היו"ר אלקין סיכם את הישיבה ובהתייחס לתעריף המים אמר כי צריך לדאוג לכך שהשקעה בתשתית לא תיפגע, הוא אף ציין כי בעניין יצא רגוע מההסברים. לעומת זאת, באשר להצעת החוק בעניין התעריף לחקלאות אמר כי הסוגיה לא פתורה ואסור להפיל את זה על הצרכן הביתי. לדבריו, "אם לא יהיה מקור תקציבי או שהחקיקה לא תקודם או שיקום קול צעקה של הצרכן הביתי. המדינה חייבת לסייע לחקלאים וצריך להכניס את היד לכיס". באשר לאספקת המים במזרח ירושלים ביקש לכנס שולחן עגול עם הנוגעים בדבר, ולגבש הצעות לפתרון. "לא יכול להיות שהמדינה מצליחה לספק מים לעזה יותר ממה שהיא מספקת לשכונה בישראל", סיים היו"ר אלקין.