ראיון מרתק בערוץ כאן 11 הביא את סיפורה של איריס זרבאילוב, שפוטרה לטענתה מעבודתה לאחר שאיבדה את אימה שנרצחה על ידי מחבלי חמאס ב-7.10, בטענה שזה "מקשה עליה בתפקוד בעבודה" לכאורה. למרות האבל, היא נאלצת למצוא מקום עבודה חדשה.

איריס סיפרה למאיה ראכלין ודב גיל הר: "לא ציפיתי למכתב הזה, לא חשבתי שיגיעו למצב שמפטרים אותי בגלל שאני לא במצב לעבוד וכי לא עבדתי מאז שהכל קרה, זה לא מוות רגיל, זה מוות טראגי, זה לא מוות, חמאס רצחו את אמא שלי, חמאס באו ורצחו אותה, לא רק אותה גם שכנים ואנשים שאנחנו מכירים שנים. הסברתי להם שמאותו יום אני בחרדות, בטראומה ואני צריכה קצת זמן שיעבור לי טיפה. אני ישנה בשעות מאוחרות והיה לי קשה לקום בבקרים".

ההסבר במכתב: "הם טוענים שאני לא במצב לעבוד, ביקשתי מהם להתחיל ב-9, לעבוד מהבית, יש הרבה מקומות שלא עובדים או עובדים חלקית, או לא פתוחים. גם ככה אין עבודה, אז תבואו קצת לקראתי, תבואו לקראתי, אמרו לי לבוא אחת לשבוע למשרד שהוא נמצא באיזור מסוכן וצריך לעבור מחסומים וביקשתי שיתחשבו בי".

השגרה שלה מאז: "היו לי חרדות ומחשבות, אם יבואו מחבלים, איפה אתחבא? הכנתי ידית, מקום מחבוא, להזיז מקרר ומה יקרה. חשבתי על אמא, איך היא ראתה אותם? אולי הייתי צריכה להגיד לה משהו ולעשות משהו? אני לא מצליחה להרדם, אני לא עושה את זה בכוונה. ניסיתי הלילה להרדם והצלחתי רק ב-2, מה שביקשתי זה שיתחשבו בי".

הפיטורים כשהיא חייבת את העבודה: "אמרתי להם שלעבוד יעזור לי, מה הבעיה? אני אחתום אבטלה, אחרי זה אני אחפש ואמצא, אני צריכה לממן את הילדה, שכירויות, הוצאות. אין כלום מהמדינה, נתנו רק לאבא, בגלל שאנחנו מעל גיל 18, אז לא מגיע לנו כלום, עכשיו תחזרו לעבוד. אני לא יודעת, אני אישית מרגישה שאיבדתי את היכולת לעבוד בתקופה הזו, גם אם אני רוצה אני לא יכולה, הלב שלי מדמם".

עוד ב-

סיבוס למען העובדים: "עזבו את משפחותיהם כדי להגן עלינו"

לכתבה המלאה

לסיום היא סיפרה: "אני עד היום יושבת ובוכה על מה שקרה כאן, על ההפקרות הזו, הפקירו אותנו. אמא שלי עבדה מאז שעלתה לארץ בעבודות מאוד קשות, ועכשיו הפקירו אותה, בזמן אמת לא הצילו אותה, רק עטפו אותם בניילון אחרי שנרצחו, אז למי שילמה כל השנים? בשביל היא שילמה? מקווה שהמדינה תתעורר ותעזור לכל מי שנפגע מהיום הזה. אנחנו מעל גיל 18, אבל עדיין בני אדם, יש לנו לפרנס בית, זה רק משתתפים בצערך, תשתתפו בהוצאות, לא רק בצער, תבואו ותעזרו למי שצריך".