קריירה ולימודים

מלחמת חרבות ברזל - כשמשרד החינוך למד מטעויות העבר

לעומת משרדי ממשלה אחרים, ושלא כמו בתקופת הקורונה, משרד החינוך נתן מענה מיטבי בשבועות הראשונים של המלחמה. כעת נדרש המשרד להתארגן להמשך המלחמה
פרופ' חיים שקד |  4
זירת נפילת טיל באשקלון (צילום פלאש 90/ חיים גולדברג)
המלחמה שכפו עלינו אויבינו הפתיעה את כולנו, ובכל זאת אנו מצפים מהגופים הממשלתיים השונים להתעשת במהירות, להתאים את עצמם למצב שנוצר, ולתת מענה מיטבי. בזמן שיש ביקורת על תפקודם של גופים שונים בעת הזו, נדמה שדווקא משרד החינוך פועל כראוי.
ההחלטות הטובות ביותר של המשרד הן אולי דווקא ההחלטות מה לא לעשות. ראשית, המשרד ויתר על הניסיון לנהל את כלל מערכת החינוך באופן ריכוזי ואחיד, ובמקום לחזור על מה שלא עבד בקורונה, אפשר המשרד לרשויות לקבוע את מידת ההפעלה של בתי הספר והגנים, בכפיפות להנחיות פיקוד העורף כמובן. כך יכלו הרשויות לקבוע איזה מוסד חינוכי עובד, באלו שעות ובאיזו מתכונת בהתאם לצרכים המקומיים ולא על פי תכתיב מנותק מהשטח.
בנוסף, ויתר המשרד על איסוף נתונים אינסופי, שבימי הקורונה התיש את מנהלי בתי הספר. המשרד הסכים לוותר על תמונת מצב יומית מדויקת של מספר התלמידות והתלמידים בכל בית ספר ובכל גן כדי לשחרר את הצוותים החינוכיים מעיסוק אינסופי ברישום ודיווח נוכחות. אפשר, כמובן, לבקר את המשרד על כך שאין בידו תמונת מצב מלאה בכל רגע נתון, אך בהינתן המחיר של יצירת תמונת מצב כזו ההחלטה של המשרד הייתה הפעם נכונה.
כמו כן, משרד החינוך נתן מענה מהיר לצרכים החינוכיים של הילדות והילדים שפונו מיישוביהם למתקני הקליטה והאירוח הפזורים בכל רחבי הארץ. הועברו אליהם אלפי מחשבים ניידים, ושלושה בתי ספר חדשים נפתחו עבורם באילת, בים המלח ובערבה. המשרד גם הזדרז להקים מינהלת לתמיכה וסיוע לנפגעים, שעומדת לרשות עובדות ועובדי ההוראה, התלמידים וההורים, ומעניקה להם תמיכה רגשית בסוגיות החירום על ידי אנשי המקצוע של השירות הפסיכולוגי הייעוצי.
בשבועות הראשונים של המלחמה עשה משרד החינוך את הצעדים הנכונים. הוא פועל נכון יותר מכפי שפעל בעבר בתקופת הקורונה, ופועל גם טוב יותר ממשרדי ממשלה אחרים, כמו משרד האוצר או התחבורה למשל, הסופגים ביקורת רבה על הבנה מאוחרת של המציאות ועיכוב במתן פתרונות לבעיות שנוצרו.
המבחן הבא של משרד החינוך מתחיל כעת, כשהמלחמה מתארכת. לאחר התגובה הראשונית נדרשת כעת התארגנות לטווח הבינוני והארוך. היישובים שפונו בצפון ובדרום לא יחזרו, כנראה, כל כך מהר לבתיהם, ויש למסד את מערכת החינוך של הילדים בכל שלבי הגיל. חשוב גם להשקיע משאבים במתן מענה לצרכים הרגשיים של ילדות וילדים, לא רק בקרב אלה שחוו את המלחמה מקרוב אלא בכל הארץ. נקווה שגם באתגרים הללו יעמוד משרד החינוך בצורה טובה.
הכותב: פרופ' חיים שקד הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ויו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך (רמ"א)
תגובות לכתבה(4):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    קשקוש. המשרד לא מתפקד
    האדום מהדרום 11/2023/04
    הגב לתגובה זו
    1 0
    עשו בלגאן עם בחינות הבגרות בלי שיודעים מה יקרה במלחמה. העיקר רצו לספר לחבר'ה שדחו את הבגרויות ( בגרות קיץ בהיסטוריה הוקדמה בעשרה ימים...). צריך לתת לכל בית ספר לעשות בגרות פנימית - אנחנו במלחמה ואין באמת סיכוי ללמוד. התלמידים שלי עסוקים בהתנדבות ולא באמת לומדים.
    סגור
  • 3.
    איפה הפרופסור חי?
    קשקשן 11/2023/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הנכדים שלי לומדים בבית ספר שארגן הקיבוץ המארח.
    סגור
  • 2.
    חחחחחחחח
    תמי 11/2023/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    עוד גוף שלא מנהיג ומתפקד. בושה.
    סגור
  • 1.
    הכל דיבורים.הכל נעשה ע"י מתנדבים ותורמים (ל"ת)
    שמשון 10/2023/31
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור