ד"ר שחר אלון מהפקולטה להנדסה וד"ר אסף בן משה מהמחלקה לכימיה זכו במענק ה- ERC Starting Grant היוקרתי על מחקריהם פורצי הדרך. ד"ר שחר אלון זכה במענק על סך כ-שני מיליון יורו על מחקרו בתחום האינטראקציה בין תאים חיסוניים לתאים סרטניים וד"ר אסף בן משה זכה במענק על סך של מיליון וחצי יורו על מחקרו בנושא הכיראליות- תכונת גיאומטרית בעלת השפעה על תחומים רחבים ביקום.

פרויקט המחקר של ד"ר שחר אלון נועד לפענח את האינטראקציות האניגמטיות המתרחשות ברמה התאית בין גידול סרטני למערכת החיסון, ולשפר כך את הזיהוי והטיפול של סוגי סרטן שונים. המחקר החדשני מתמקד בפעולת ה-"זיהוי ללא הפעלה" של מערכת החיסון, תהליך שמתעלמים ממנו לעתים קרובות.  

ד"ר שחר אלון (צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן)

ייחודיות מחקר זה היא ניצול של טכנולוגיה חדשנית שפותחה על ידי ד"ר שחר אלון שמאפשרת לראשונה לייצר מיפוי גנומי מרחבי של ביופסיות סרטניות ברזולוציה של תאים בודדים. בנוסף, צוות המחקר ייפתח טכנולוגיית הדמיה מתקדמת המסוגלת לרצף קולטני תאי T ו-B, לאתר קולטנים ספציפיים לגידול ולספק תובנה לדיאלוג בין הגידול למערכת החיסון. 

"ההתמקדות היא על מה קורה כאשר תאי חיסון, במיוחד תאי T, נתקלים בתאים סרטניים. בעוד שרוב המחקרים התמקדו במנגנונים של הפעלת תאי החיסון, תשומת לב מועטה ניתנה לפענוח ההשלכות של מפגשים לא פעילים בין תאי חיסון לתאים סרטניים", אומר ד"ר אלון.  

 
השאלה העיקרית העומדת בלב המחקר של ד"ר אלון היא, כיצד תאי מערכת החיסון מקודדים מידע כשהם באים במגע פיזי עם תאי גידול, גם כאשר התגובה החיסונית אינה מופעלת? האם אינטראקציה זו יכולה לשמש מפתח להבנת טקטיקות ההתחמקות של גידולים? "הנחת המחקר היא שמנגנון ההתחמקות עשוי להתבטא בשינויים פיזיים בתאי החיסון וכדי לחשוף אותו אנו סורקים ביופסיות בחיפוש אחר שינויים בתוכנית ביטוי הגנים של תאי חיסון שבאו במגע עם תאים סרטניים." 

ד"ר אסף בן משה מהמחלקה לכימיה זכה ב ERC על מחקרו העוסק בכיראליות. כיראליות היא תכונה גאומטרית המיוחסת לכל עצם שקיים כשתי תמונות מראה שאינן ניתנות לחפיפה. לדוגמא, כפות הידיים שלנו, אם נשקף במראה את כף יד ימין נראה את כף יד שמאל, אך לעולם לא נוכל לחפוף אותן זו עם זו בחלל. 

ד"ר אסף בן משה (צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן)

ד"ר בן משה הסביר: "לעבודתנו יש פוטנציאל להביא לחשיבה מחודשת בכל הנוגע לניסוי עתיק יומין לגביו היה קונצנזוס ומפרספקטיבה של מדע חומרים אנחנו מציעים שיטה שתאפשר לשלוט בצורות כיראליות בגבישים של מגוון רחב של חומרים, הישג שיהיה מאוד רלוונטי לשלל טכנולוגיות אופטו-אלקטרוניקה, ספיטנרוניקה, קטליזה אסימטרית ועוד." 

הכיראליות היא תכונה רבת משמעות בכל ענפי המדע ועל פני סקאלת גדלים רחבה ביקום, מחלקיקים אלמנטריים, דרך מולקולות קטנות וגדולות, צורות של בעלי חיים וצמחים ואפילו אובייקטים שמימיים וצורות של גלקסיות. בביולוגיה, כימיה ורפואה זוהי תכונה קריטית היות שכמעט כל המולקולות בגופנו הן כיראליות, ויתרה מכך, הן מתפקדות רק בדמותה של תמונת מראה אחת.  

עוד ב-

דירוג האוניברסיטאות העולמי: הטכניון מטפס על חשבון העברית

לכתבה המלאה

"בפרויקט אני בוחן תאוריה אלטרנטיבית להסבר של לואי פסטר מ-1848 שהחל את המחקר בנושא", מסביר ד"ר בן משה, "בעקבות ממצאים ראשוניים מעבודתי אני מציע את האפשרות שצורות כיראליות בגבישים כלל לא מתקבלות בגלל הצורות של המולקולות המרכיבות אותן, אלא בעקבות פגמים אופייניים שמשפיעים על הצורה". ד"ר בן משה חוקר את המנגנון באמצעות גבישים זעירים בסקלה ננומטרית (מיליארדית המטר), כך הוא מקבל תמונה ראשונית של גידול גביש וניתן להבחין בפרטים מבניים רבים וחשובים הנסתרים לעין בבדיקה של גביש קלאסי.