46 כפרי הנוער והפנימיות בישראל נושאים את עיניהם אל משכן כנסת ישראל, שם מתקיימים בימים אלה דיונים קריטיים ומכריעים עבורם, כאשר הפער התקציבי ממנו הם סובלים מזה שנים רבות, בסך 56 מיליון שקלים מדי שנה, נמצא על הפרק במסגרות דיוני תקציב המדינה 2023-2024.

מאז פתיחת מושב הקיץ לאחרונה הכנסת עוסקת בנושא זה עד לאישור התקציב ויורדת לסעיפי תקציב משרד החינוך, שלא התעדכן בשנים האחרונות, אולם בקרב כפרי הנוער ישנה ציפייה ודריכות גדולה שכעת יתוקן העוול והפער התקציבי הגדול יושלם.

אחרי דיון מיוחד בוועדת החינוך לגבי סוגיית תקצוב כפרי הנוער בישראל ודיון במסגרת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים בתקציב המדינה, אשר בחנה את האופן שבו הממשלה מתקצבת את הצעירים בישראל – בדגש על אוכלוסיות חלשות, מיעוטים וכדומה - משרד החינוך עוסקת כעת, בין היתר, בסוגיית כפרי הנוער שמשמשים בית עבור עולים, בני עולים, פליטי מלחמה ונוער בסיכון.

בשבועות האחרונים מנהלי 46 כפרי הנוער והפנימיות בישראל ספגו עוד מכה תקציבית קשה. בעודם מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה גם כך, נוכח פער תקציבי מתמשך מזה שנים רבות של 56 מיליון שקלים מדי שנה, משרד החינוך הודיע לכפרי הנוער ולפנימיות כי "מגבלת התקנה" תתעדכן ל-68.7% - הודעה שהתקבלה בצורה קשה מאוד בכפרי הנוער ובפנימיות. 

בפועל, משרד החינוך בישר לכפרי הנוער כי יצטרכו להשלים בעצמם 35% מהתקציב הריאלי לו הם זקוקים כדי להתקיים בכבוד, וזאת בשל העובדה כי עלייה של 1.7% בתקציב "תקנת המודרכות" היא למעשה קיצוץ של 3.3% בגלל עליית המדדים השנה (ב-5%). מדובר בהתעלמות מוחלטת מהעליות החדות במדדים וביוקר המחייה באופן כללי, על אף הפניות הרבות לבעלי התפקידים וחברי הכנסת הרלוונטיים בשנה האחרונה, והבטחות מפורשות שניתנו לכפרים.

בעוד תקציבי הכפרים לא מוצמדים למדדים ואין שיפוי מצד המדינה על עליות המחירים, מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת ינואר ב-5% ובתחום המזון ב-10% - מנהלי כפרי הנוער ציפו שעד הגשת תקציב המדינה הבא, בתקווה לפתרון קבע יציב ומשמעותי, משרד החינוך יעלה את אחוזי התקצוב ("מגבלת התקנה") באותם 5% לכל הפחות, אך משלא עשה זאת (העלה ב-1.7% בלבד) בכפרים נחלו אכזבה קשה.

למעשה, זה כבר שנים רבות שמנהלי כפרי הנוער מתמודדים עם מציאות כלכלית בלתי מתקבלת על דעת, כאשר המדינה (משרד החינוך) מחסירה מהם למעלה מ-56 מיליון שקלים מדי שנה (יותר ממיליון שקלים וחצי לכל כפר), בזמן שגל ההתייקרויות גואה ומגדיל את הפער בין ההכנסות להוצאות הרבות שיש לכל אחד מ-46 מנהלי הכפרים ברחבי הארץ, מתוכם 14 כפרי נוער דתיים. ועתה, בעיצומה של שנת הלימודים, הפער רק הולך וגדל.

מעבר לתת התקצוב מצד משרד החינוך, חוסר השיפוי על עליות המדדים, גל ההתייקרויות והסכמי השומרים והעובדים הסוציאליים – רק מרחיבים את הפער התקציבי. המלחמה באוקראינה הביאה בנוסף להתייקרויות חריגות בתחומי האנרגיה והמזון, בעיקר למשק החי בחקלאות, וגם על כך אין שום שיפוי. במקביל, נחתמו במשק הסכמי עדכון שכר לשומרים ולעובדים סוציאליים, כאשר הכפרים מחויבים לשלם 15% תוספת גם כן ללא שיפוי.

למעשה, מגבלת "תקנת המודרכות" עמדה על כ-67%, לאחר שירדה באופן דרסטי בעשור האחרון מ-81%, ובאה לידי ביטוי בפער שנתי נגרר של למעלה מ-56 מלש"ח. כעת, האחוז אמנם עלה במעט, ל-68.7%, אבל ביחס לעליות המדדים ויוקר המחייה – לא מדובר בעלייה אלא בקיצוץ. כך, המגבלה של "תקנת המודרכות" – שנוצרה כדי להשלים חסר תקציבי – יוצרת גרעון נוסף בתקציב הכפרים ולא משפה אותם כהוא זה.

לפי נתוני BDO, מדובר בפער מצטבר של 366 מלש"ח בעשור האחרון. תקציב כפרי הנוער  באופן ריאלי הלך ונשחק, בעוד שיוקר המחייה בישראל עלה משמעותית (מחירי המזון כולל פירות וירקות עלו בכ-7.8% ועוד), השכר הממוצע במשק עלה בכ-7% וכן פרמטרים נוספים – רק הגדילו את הפער.

עוד ב-

"שרת החינוך התחייבה להגדיל את תקציב כפרי הנוער"

לכתבה המלאה

בחודשים האחרונים, יצא "הפורום הציבורי" - כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל בשותפות עם תא מנהלי כפרי הנוער ועם איגוד הבעלויות של כפרי הנוער – בפנייה לחברי הממשלה ה-37 של מדינת ישראל, בעזרת מספר מהלכים משולבים, במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את המודעות לחשיבות תרומתם של כפרי הנוער לחברה הישראלית, ואת תת-התקצוב מצד המדינה.