הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קיימה דיון בנושא סגירת סניפי דואר והפגיעה הצפויה בשל כך בשכבות החלשות ובקשישים. יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל הציג את נושא הדיון ואמר: ״הנפגעים העיקריים מהפרטת הדואר וסגירת הסניפים הם האזרחים המוחלשים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. אנשים שרגילים להשתמש בשירותי דואר ואין להם שום פתרון אחר לקבל את המשכורת, הקצבה או לשלם את החשבון. קשישים או אנשים עם מוגבלות, אנשים ללא נגישות לטכנולוגיה שאינם יודעים או יכולים לעשות שימוש באמצעים דיגיטליים, או אנשים שאינם יכולים לנהל חשבון בבנק מסחרי ומשתמשים בבנק הדואר. לאנשים האלה אנחנו צריכים לדאוג".

ח"כ ארז מלול  שיזם את הדיון אמר: "המציאות הנוכחית מהווה פגיעה קשה וחוסר חמור בהנגשה בכלל הציבור ובפרט באוכלוסיית הקשישים, אנשים עם מוגבלות והאוכלוסייה החרדית. אין כל ספק כי ההפרטה הינה דבר הנצרך, אך לצד זאת מחויבותנו כנבחרי ציבור לטפל בליקויים הנגרמים מכך ולשפר את השרות והנגישות לאזרח ובמיוחד לשכבות החלשות ולא להחמיר את המצב שהיה עד תחילת ההפרטה”.

 
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים: "אנחנו בשעתו תמכנו ברפורמה של הדואר ואני מתחרט על זה. זה דבר שהיה אסור לעשות, מי שסובל מזה זו הפריפריה, אנשים שאין להם אלטרנטיבה, שלא לדבר על היישובים המרוחקים. הסבירו לנו אז שהדואר נמצא במצב קשה מבחינה כלכלית ושחייבים רפורמה. כששאלנו האם יסגרו סניפים שזקוקים להם ואמרו לנו – לא. זה כתם על החברה, שסוגרים דברים שלא חשובים למי שחזק ומסתדר, ולא אכפת מהאחרים ולכן אני שמח על הדיון הזה".

ח"כ ואליד אלהואשלה, גם הוא מיוזמי הדיון אמר: "הבנקים המסחריים לא פותחים סניפים ביישובים הבדואים. יש לנו סניף אחד של בנק הפועלים ברהט, פנינו לכלל הבנקים בבקשה שיפתחו עוד וקיבלנו מענה שלילי. אני לא רוצה שהדואר יגיע למצב של סגירת סניפים אלא להיפך, צריך שיפתחו סניפים נוספים".

ח"כ אחמד טיבי: "נושא סגירת סניפי הדואר ומיעוט הסניפים בפריפריה וביישובים הערביים בפרט בעייתי מאוד והציבור סובל מכך. בכל הנגב יש סניף אחד בלבד של בנק הדואר- ברהט. צריך לחשוב במונחים של העדפה מתקנת ולא במונחים של רווח".

רן מלמד, נקודת מפנה: "אני פה בתור אדם נכה בגיל שהוא כמעט אזרח ותיק, שנפגע מאוד מהרפורמה. כשרוצים בשלב ביניים לסגור סניפים ולתת תחליפים צריך לוודא שזה נעשה בצורה שלא פוגעת באזרחים ותיקים ובאנשים עם מוגבלות. צריך לוודא שיש תחבורה ציבורית נגישה לסניף. לדאוג שהמקומות שבהם מקבלים חבילות ודואר יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות. צריך לבדוק ששעות הפתיחה באתר נכונות ומעודכנות ושהשירות ניתן כמתחייב והבעיה היום היא שאין למי להתלונן. כשאתה מתלונן לרשות הדואר או למשרד התקשורת אתה לא מקבל מענה". 

אורן לביאן, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל הדואר במשרד התקשורת: "שוק הדואר עובר תמורות משמעותיות בשנים האחרונות, כמות המכתבים יורדת וכמות החבילות גדלה. מופעי הקהל ירדו ב-40% וכמות היחידות ירדה רק ב-11%. בסה"כ רוב הציבור משתמש יותר במסירת חבילות, פחות ופחות יש פעולות בבנק הדואר ואף לקוח של בנק הדואר לא מנוע מלפתוח חשבון בבנק הרגיל. שינויי הרגולציה התאימו את פריסת השירותים לביקושים בפועל. יש חבלי לידה, אבל אנחנו מניחים שחברת הדואר תעשה אופטימיזציה ותציב את הסניפים היכן שיש ביקושים כי היא חברה חפצת חיים שרוצה להרוויח כסף. סיכמנו עם הדואר שהם יפנו לרשויות לפני סגירת סניפים, יתנו הודעה ויהיה מקום  לדון בדברים".  

מישאל וקנין, יו"ר דריקטוריון דואר ישראל השיב לדברים: "חברת הדואר הפסידה בשלוש השנים האחרונות כמעט שני מיליארד שקל וזה בא על חשבון הציבור. השאלה היא האם צריך למצוא פתרונות יעילים וזולים יותר או להמשיך לממן בצורה מוגזמת ומופקרת את הדבר הזה. החברה הייתה לפני פחות משנה על סף פשיטת רגל. המשמעות הייתה לא לשלם משכורות ל-5,000 עובדים ושלא היה בכלל שירות דואר. עשינו תכנית יחד עם משרד האוצר, רשות החברות ומשרד התקשורת שהיא לא פשוטה וכואבת, כרתנו יד כדי להציל את כל הגוף. לפני חודשיים הוצאנו למעלה מ-700 עובדים לפרישה ובקרוב נוציא 400 נוספים. זה היה אילוץ כי אנחנו רוצים להבטיח שהציבור יקבל שירות".

עוד ב-

דואר ישראל סוגר עשרות סניפים: האם גם בעיר שלכם?

לכתבה המלאה

עוד הוסיף וקנין "צמצום פערים בפריפריה זה לא לפתוח עוד סניפים אלא להחזיק לאנשים ביד ולעזור להם לעבור מהעולם הישן לחדש. בירושלים ראש העיר סייע במציאת פתרונות כמו העמדת משאיות דואר בימים עמוסים כמו ימי קבלת הקצבאות לקשישים. יש דיאלוג מתקדם בנושא גם עם עיריית באר שבע. אנחנו הולכים לעשות באותן רשויות גם הדרכות לאוכלוסיות נעדרות אוריינות דיגיטלית ולהסביר להן איך לעשות את המעבר הזה. זה לא מדע טילים, בסה"כ להשתמש בטלפון סלולארי שלרובם יש".