מאז סוף שנות ה-90 צה"ל עבר מהפכה של ממש במיצוי כוח האדם של נשים כמעט בכל תפקיד אפשרי. להחלטה זו מספר יתרונות בולטים – היא איפשרה מיצוי של 50% מהאוכלוסיה שעד אז לא באה לידי ביטוי בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, השביחה את איכות ההון האנושי בצבא, ומעל לכל אלו העלתה את מעמדן של נשים בחברה הישראלית. כיום, מעל 6000 נשים משרתות ביחידות קרביות, בשריון, בתותחנים, בזרועות הים והאויר, באיסוף הקרבי, בהגנה האווירית, בהגנת הגבולות, ביחידות חילוץ והצלה.

הדיון והוויכוח בהקשר המשך המגמה המתוארת נוגע ב-3 נקודות מחלוקת: כניסתן של נשים ליחידות המובחרות, לחטיבות חיר"ם (צנחנים / גולני ודומיהן), סוגית רף הקושי שנטען כי הוא מותאם ופוגע בכשירות היחידות הלוחמות, והמתח המגדרי שיש טוענים כי הוא פוגע באחידות השורות בצבא.

הרף הדיפרנציאלי ובניין הכוח
עיקר הנשים הלוחמות מצוי ביחידות משולבות המוגדרות למשימות חי"ר קל בגבולות, ולמשימות החילוץ וההצלה. ביחידות אלו משרתים ביחד נשים וגברים מאז שנת 2000 – הקונספט הזה משרת את ייעודו, נותן מענה בגבולות הדרום בהם האיומים הם פחותים, ומאפשר חיסכון בגיוס מילואים.

יחידות החי"ר הקל בגבולות אינן יחידות חיר"ם, לצורך ההשוואה, גדוד הקרקל שהוא הוותיק ביותר אינו בר השוואה לגדוד של גולני. לא בגלל שההון האנושי טוב יותר, אלא בגלל הכשירות הנדרשת מגדוד חיר"ם, שעיקרו לחימה מעבר לקווי המגע, כניסה לעומק שטח האויב ולחימה במתארים עצימים הדורשים סיכונים גבוהים הרבה יותר, וכשירות מקצועית וגופנית הרבה יותר משמעותיים.

עם זאת, בבניין הכוח של יחידות המילואים נוצרה בעייה - פריסת גדודי מעורבים בגבולות הייתה אמורה לאפשר את מיצוי לוחמי המילואים ליותר אימונים ופחות תעסוקה מבצעית. גדודי המילואים הלוחמים של היום מבצעים פחות אימונים, ופחות פעילות מבצעית ביחס לעבר. עניינית, תהליך הצבת גדודי הגנת הגבולות המעורבים נשים-גברים לא תרמה לעליית הכשירות של יחידות המילואים.  

נשים ביחידות מובחרות
צה"ל בוחן את סוגייה זו לעומק בשנה האחרונה. עניינית, ברור שישנן נשים שמסוגלות להתמודד עם רף קושי פיזיולוגי הנדרש בקומנדו הימי, או בצנחנים. הניסיון לבצע הכללה על נשים ולהסביר שכיוון שסטטיסטית נשים חלשות פיזולוגית מגברים לא רלוונטי לסוגייה. הרי ברור שתמצאנה נשים שיעמדו בקריטריון. אך זו סוגיה אחת בתוך כל הסיפור הזה. השאלות הנוספות הנדרשות בשילוב מאין זה נוגעות בעיקר למספר הנשים שיבקשו לשרת ביחידות האלה, התשתית שתדרש כדי לשלבן, והמחיר שיידרש בהקשרים של סירוב מגזרים בחברה לשילוב הזה.
 

לשם אילוסטרציה: נאמר שבמחזור גיוס נתון 100 חיילות יבקשו לשרת בגדודי חטיבת גבעתי. 100 נשים אל מול אלפי גברים המתגייסים באותו מחזור. כלומר, חלקן של הנשים ביחידות האלו יהיה זעום ביותר, אך יידרש להקים להן תשתית נפרדת - זו סוגייה כספית בת פיתרון, אך דורשת כסף.

מלבד זאת, ישנם גברים ממגזרים שונים, בעיקר המגזר הדתי השכיח יותר ביחידות החיר"ם שלא יהיו מוכנים לשרת לצד נשים. הם למעשה לא יתגייסו לשם, ואז במחיר עלות תועלת נדרש לשאול - האם כדי לגייס 100 לוחמות לחטיבת גבעתי נכון לוותר על 1000 לוחמים מהמגזר הדתי שאינם מוכנים לכך. וכאן נדרש להפעיל שיקול רחב – מה חשוב יותר? שילוב נשים כלוחמות בגבעתי, או שימור אחוזי הגיוס של גברים, שכאמור מספרם הרבה יותר גבוה, והרבה יותר דומיננטי בהשפעתו.  

מתחים מגדריים ביחידות
אחת הטענות כנגד שילוב נשים עוסקת במתחים הנוצרים בהקשרים מגדריים בתוך היחידות פנימה. היה מי שטען כי "נשים וגברים בטנק יביאו תוך זמן קצר לתינוקות" ... ובכן הטיעון הזה הוא מופרך. פשוט מכיוון שניתן לטעון אותו כנגד כל מקום בעולם שנשים וגברים פעולים במרחב משותף. ניתן בהחלט לקבל את החשש מפני מתחים מיניים – זה טבעי וברור, אך דווקא בצה"ל, שבו ניתן לאכוף נורמות וכללי משמעת באופן דרסטי יותר מכל ארגון אחר במדינה, את הקושי הזה ניתן לפתור.

מלבד זאת אנו חייבים להפנים שמדובר כאן באנשים בוגרים, ונידרש לסמוך עליהם. אי אפשר לפעול נגד תהליך שלם של שיפור מעמד האישה ומיצוי כוח אדם איכותי לצה"ל בטענה שהיא מעט ילדותית. ובצד זאת ראוי לזכור – בחברה שרק 50% ממנה מסיים שירות צבאי, ואחוזים בודדים משרתים במילואים, תהיה זו איוולת לא למצות את הנשים בכל תפקיד אפשרי אליו נדרש.
 

בסיכומם של דברים ניתן לומר שעד כה שילוב הנשים ביחידות הלחימה של צה"ל היה מאוזן ונכון, ובסך הכל עובד טוב, ללא פגיעה בסטנדרט. העצמת התהליך לתוך יחידות החוד והחיר"ם בשלב הזה נראה לא נכון, בעיקר בהיבטי עלות-תועלת, הן ביטחונית, והן חברתית. תהליך שילוב הנשים הוא חשוב, הוא מחזק את מעמדן בחברה, משפר את סיכויהן למיצוי משמעותי יותר במגזר האזרחי, וגם מהווה דוגמה מצויינת לערכים של תרומת הפרט למען הקולקטיב, ומיצובה של האם בתוך המשפחה – אלו יתרונות בלתי מבוטלים בחברה דמוקרטית המצויה תחת איומים בטחוניים באופן תמידי.

עוד ב-

לייב בטיקטוק: ירה על חיילי צה"ל וחוסל בשידור חי

לכתבה המלאה

# הכותב הוא מח"ט שריון לשעבר