משפחה תחת מלחמה

אנו מצויים בעיצומם של זמנים קשים. מאד קשים. הבית שלנו, הבטן הרכה נפגעה קשות, חוסר ודאות, כאב אין סופי, טרגדיה, טראומה, מנגנוני הישרדות. הכל מהכל.  
הפגיעה בקולקטיב מתמזגת עם הפגיעה בפרט והיחידה המשפחתית, התא המשפחתי, נדרש גם הוא לספוג את ההדף ואת המכה. 

משפחות הפצועים, ההרוגים, הנעדרים והמשפחות אשר עברו (ועודן עוברות) תופת בדרום – אין לי את המילים לנסות כלל להעביר את הכאב, הצער והעדר הנחמה ואיני מתיימרת להביע דעה או ליתן עצה. אני כואבת איתכן וליבי מדמם מצער. 

רשימה זו מסתמכת על שיחות וייעוצים אשר התקיימו במשרדנו בימים אלו עם אנשים אשר מתגוררים ונזרקו, כמו רובנו, למציאות הבלתי הגיונית בה אנו חיים, מיום 7 לאוקטובר הארור. 

נראה כי היחידה המשפחתית משקפת את הכלל – בלא מעט מקרים, נוצרה או התחזקה דווקא אחדות. הנסיבות הקשות, חוסר הוודאות, האבל, צווי השמונה קירבו אנשים האחד לשני – עזרה הדדית ואחדות – גם אצל משפחות בהן הליך הגירושין היה או אף עודנו מנוהל בעצימות גבוהה. 

במצבים אחרים – סדקים אשר היו קיימים ממילא התרחבו דווקא והשהייה הממושכת יחד בצירוף חוסר וודאות ותחושות קשות של חוסר בטחון וחוסר אונים הרחיבו את הסדקים ונוצר משחק של אשמה בין בני הזוג. בין אם בנושאים הקשורים לכלכלת המשפחה, בין אם בנושאים הקשורים לבטחון (האם לעבור להתגורר במקום אחר? לעזוב את הארץ? וכיוצ') 

במשפחות מסוימות סיר הלחץ הפך לבלתי נסבל ממש התחושה היא כי המחלוקות אינן ניתנות לגישור וכל צד חש כי הוא נלחם מלחמת קיום, לא פחות. – במצב דברים זה, מנגנון הבריחה או לחימה נכנס לפעולה ולעיתים קמה תחושה, או צורך, לפרק באופן מידי. כאן ועכשיו. 

אנו, כולנו, מצויים במשבר והדבר הנוסף הוא שאנו מצויים בתקופה של חוסר וודאות כוללת, בכל אפיקי החיים. תחושת הבטחון הפיסי, הכלכלי, הבטחוני – התערערה עד היסוד וכולנו חווים סממני טראומה ואף פוסט טראומה. עובדה זו מטילה לחץ על הפרט ועל התא המשפחתי כולו. תופעות של חוסר יכולת תפקוד, חרדה, דכאון – כל אלו מקשים על חיי המשפחה ועולה תחושה של איום קיומי להמשכה. 

בשלב האקוטי בו אנו נמצאים קשה לקבל החלטות, על אחת כמה וכמה החלטות הרות גורל כגון – פרידה, גירושיו ופירוק משפחה. מנגד יש מי שקבלת ההחלטה דווקא במועד זה יוצרת אצלו תחושה של שליטה ויש מי שלא מסוגל עוד רגע להתמודד עם הכאוס בתוך התא המשפחתי שלו, ויש אפילו מי, שדווקא כעת, דרמה בתוך הבית, מסייעת להתמודד עם הדרמה שמחוצה לו. 

ההמלצה הראשונה שלנו כעת, היא לא לקבל החלטות קיצוניות ולא להוציא לפועל פעולות אשר תוצאותיהן דרמטיות ואם החלטתם שזה הזמן להיפרד או אם אתם מצויים בעיצומו של הליך גירושין, העת הזו תשפיע על התהליך האישי שלכם – בתי המשפט כעת במתכונת חירום, השוק כולו אינו כתמול שלשום, קשה לקבל החלטות לטווח ארוך כגון מכירת נכסים, התחייבויות ארוכות טווח בהסכמים וכיוצ'. 

זכרו גם שהילדים סופגים זעזוע עמוק ותחושת חוסר הוודאות מהעוגנים בחייהם, היא תחושה עמוקה שתוצאותיה מי ישורן. חוסו עליהם שבעתיים בתקופה זו וחסכו מהם מתחים שביניכם ההורים. התעלו על המצב ושתפו פעולה בתקופה זו יותר מכל תקופה אחרת, גלו גמישות, הכלה, שיתוף פעולה, הילדים יודו לכם על זה וזה הכי חשוב. והצד השני, יהיו תגובותיו מחשבותיו ורצונותיו באשר יהיו- הרי מזמן לא מעניינים אתכם, לכן הרי נפרדתם...  
במצב דברים זה, נדרשת יצירתיות רבה במציאת פתרונות ונכון יהיה ליצור הסכמים גמישים ופתוחים לשינויים – דבר ממנו אנו נוטים להימנע דווקא בזמני שגרה. 

בנוסף בזמנים אלו עולות שאלות בנוגע לצוואות – האירועים המחרידים הציפו שאלות ופחדים קיומיים – מה יקרה לילדים אם חלילה שני ההורים ילכו שניהם לעולמם?  

מה ביכולתי להסדיר עוד בחיי על מנת לעזור ליקיריי במקרה וכבר לא אהיה בחיים? ועוד כהנא. 

למדנו במשרד, כי דווקא כעת עריכת צוואה יוצרת אצל אנשים תחושת שליטה. בניית תוכנית פעולה, ארגון וסדר להתכוננות לקטסטרופה חלילה - משרה תחושה של רוגע ושליטה. 

במסגרת עריכת צוואה ניתן להציף את כל הפחדים שצצים – בנוגע לרכוש, לילדים, לפיצויים, קבורה ולהתוות תוכנית פעולה. מהפן המשפטי והבירוקרטי – עריכת צוואה יכולה ליצור סדר במקומות בהם צפוי בלגן בירוקרטי – כל עוד היא ערוכה כראוי ובנויה מתוך מחשבה פרקטית. צוואה היא מסמך משפטי ולא ספרותי ובסופו של יום נדרש להוציא אותה לפועל מול רשויות כשהמטרה שמול עיננו נכון שתהיה, להקל על מי שנותר אחרינו אבל וכואב.

עו"ד אווה שטיינמץ. שותפה בכירה מייסדת- ראש המשרד (צילום: מאשה יאצינה)