האם ירושות ומתנות יכולים להפוך אותנו לעבריינים ולסבך אותנו בבעיות?

"אין בעולם הזה שום דבר בטוח חוץ ממוות ומיסים" (בנג'מין פרנקלין). אבל מה קורה כאשר שני הדברים מתערבבים? כדרכו של עולם, אנשים נפטרים ומותירים לעיתים ירושות לאחר מותם. אלא שמסתבר, שקבלת סכומי כסף או נכסים יקרי ערך שמקורם בירושות, או ב"סתם" מתנות שמתקבלות מבני משפחה או חברים, עלולים לשמש כמקור לבעיות אצל היורשים, אפילו עד כדי הפיכתם לעברייני מס.
כך למשל, אירע לאחרונה מקרה בו אדם ירש מאביו זהב ותכשיטים בעלי שווי כספי משמעותי, רק כדי לגלות שאלה מעולם לא דווחו בהצהרות הון שהוגשו על ידי האב למס הכנסה.
כיצד אני יכול לוודא שלא הפכתי לעבריין מס בגלל ירושה? האם ואיך מתנהלים מול מס הכנסה כאשר מקבלים מתנה? האם עדיף לי להצהיר על זה מיוזמתי ("נוהל גילוי מרצון"), או שעדיף לא לומר דבר? פנינו לעו"ד אלי דורון, שותף מייסד ומומחה למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ויחד אתו יצרנו מדריך שעונה על כל השאלות החשובות בנושא.

קיבלתי ירושה או מתנה. באילו מקרים עלי לדווח לרשות המיסים?
חובת הדיווח על ירושה מוטלת כאשר למנוח/ה היה קיים תיק במס הכנסה. לפיכך, על יורשים או מנהלי עיזבון שזהותם אינן ידועה לרשות המסים להצהיר על היותם יורשים בעיזבון של מנוח אשר על שמו היה קיים תיק במס הכנסה טרם פטירתו או על מינוי מנהל עיזבון לניהול עיזבון המנוח. הדיווח נערך באמצעות טופס 2805 ("הצהרה בדבר יורשים/מנהל עיזבון") זאת לצורך סגירת תיק המנוח במרשמי רשויות המס ו/או להמשך טיפולן בהכנסות העיזבון.

לגבי מתנות, יש לבחון האם קיימת זיקה עסקית למתנה או לא. ככלל, מתנות שאינן נדל"ן אינן חייבות במס ואין לגביהן חובת דיווח או תשלום מס, ובלבד שאינן ניתנות במסגרת יחסים עסקיים בין נותן המתנה למקבל המתנה.

האם יש שוני מבחינת החוק/המס בין מתנה/ירושה מחבר לבין מתנה מבן משפחה?
מכיוון שהמס על ירושה בוטל בשנת 1981, אין חשיבות לזהות המוריש וליחסיו עם היורש. לגבי מתנות, מתנה שהיא זכות במקרקעין ואשר מוענקת ללא תמורה בין יחיד לקרובו (כהגדרת החוק) תחויב בדיווח ותשלום מס רכישה בשיעור מופחת - שליש משיעור מס הרכישה עבור עסקאות רגילות, כאשר מועד תשלום מס השבח יידחה עד למכירת הנכס על ידי מקבל המתנה, וכאשר תקופת השבח (ממנה נגזר סכום המס) תיקבע ממועד רכישת הנכס על ידי מעניק המתנה ועד למועד מכירתו כאמור. מתנה שהיא זכות במקרקעין וניתנת למי שאינו "קרוב" תהיה חייבת במס שבח ורכישה בשיעור מלא ובהתאם לשווי השוק של המתנה (למעט במקרים לגביהם קיימת זכאות לפטור כזה או אחר).

באילו מקרים רכוש שהתקבל בירושה פטור מתשלום מסים?
חוק מס עיזבון שנחקק בשנת 1949 בוטל בשנת 1981, ולכן ירושה אינה חייבת במס. יצוין שלגבי נכסים מסוימים אין מדובר בפטור אלא בדחיית המס עד למועד בו ימכור היורש את הנכס שהתקבל בירושה.

באילו מקרים מתנה שהתקבלה פטורה מתשלום מסים?
יש לבחון האם קיימת זיקה עסקית למתנה - או שאינה קיימת כזו. ככלל, מתנות שאינן נדל"ן אינן מחויבות במס ואין לגביהן חובת דיווח, ובלבד שאינן ניתנות במסגרת יחסים עסקיים בין נותן המתנה למקבל המתנה. 

יש לדעת כי נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה אינם פטורים ממס, אלא המס לגביהם נדחה – ובמועד מכירתם יוטל מס על המוכר, ולצורך חישוב רווח ההון יביאו בחשבון את מחיר רכישת הנכס במקור בידי המוריש/מעניק המתנה ועד למועד מכירתו מאת מקבל הירושה/המתנה.

האם ניתן להגדיר מתנה שניתנה בימי חייו של המוריש כ"ירושה"?
לא. ירושה היא עיזבון אשר עובר לאדם לאחר פטירתו, בין אם מכוח צוואה ובין אם על-פי דין, ולכן רק נכסים אשר ציווה אדם לאחר מותו ליורשיו נחשבים ל"ירושה".

האם יש הבדל מבחינת החוק בין כסף ובין "שווה כסף" (מתנות למיניהן)?
לא. במתנות שאינן כסף מזומן ניתן לאמוד את שווי השוק של המתנה. כך, מתנה שהיא נכס מקרקעין תחויב במס כאילו שולמה בגינה תמורה לפי שווי השוק של המתנה.

האם יש הבדל בין סוגי מתנות? (נדל"ן, יהלומים, עתיקות, מכוניות, חפצי יודאיקה...)
ככלל, אין הבדל בין סוגי המתנות (למעט בנדל"ן). 

קיבלתי ירושה/מתנה מקרוב משפחה החי בחו"ל. האם גם במקרה כזה אני חייב לדווח?
אין מס על ירושה בישראל ולכן אין צורך לדווח על הירושה לרשות המיסים. עם זאת, מומלץ לתעד את הנסיבות בהן ניתנה המתנה או התקבלה הירושה, כך שבעתיד, במקרה שתעלינה שאלות מצד רשויות המס לגבי אופן קבלת הנכסים הללו, ניתן יהיה להוכיח את מקורם.

מהו העונש הצפוי למי שהתגלה שלא דיווח כראוי על מתנות?
אי-דיווח על מתנה שהיא נכס מקרקעין כמוהו כאי דיווח על עסקה במקרקעין, ויגרור קנסות וריביות אשר ייצברו מהמועד בו חלה חובת הדיווח על העסקה.

ומה לגבי ירושות או מתנות שמקורן אינו חוקי?
קיימים מקרים שבהם מוענקת ירושה או מתנה של נכסים שהושגו שלא כדין, ומקורם בעבירות. מקרים אלה אינם נפוצים יתר על המידה, אך אין הדבר אומר שהוראות הדין לא חלות לגביהם. חוק איסור הלבנת הון מגדיר קבלת בעלות או זכות אחרת ברכוש שמקורו בעבירת מקור (רשימת עבירות המוגדרות בחוק זה), בין אם בתמורה ובין אם לא בתמורה, כ"עשיית פעולה" באופן שעלול להביא את מקבל המתנה או הירושה לכדי עבירה פלילית.

כך למשל, לקוח שהגיע אלינו לאחר שקיבל בירושה שורה של חשבונות בנק 'שחורים' שהיו במספר בנקים בעולם ובכל חשבון בנק היו מופקדים כספים בהיקפים לא מבוטלים.
חשבונות הבנק האמורים לא היו מדווחים בהצהרות ההון של המוריש ובנסיבות אלה היה צורך לפעול להכשרת הכסף – במסגרת התנהלות שקופה אל מול רשויות המס.

ההכשרה התחייבה משום שעצם קבלת הכסף על ידי היורשים מעבירה אליהם את האחריות הפלילית והואיל ואלה אמצו המלצתנו להתנהל בחוקיות, דווחנו בשם המנוח על החשבנות  והגענו להסדר עם הרשויות המכשיר את הכספים.