מי מגן על המשקיעים? התחמקות שומרי הסף מאחריות בהליך חדלות פירעון
במקרים בהם מיוחסת אחריות אישית לדירקטורים ושומרי סף בגין הטעיה לפי חוק ניירות ערך – אין לאפשר הפטר במסגרת הליכי חדלות פירעון. יש להפסיק את הפרקטיקה של הענקת פטור אישי תוך פגיעה בזכויות הנושים, במיוחד המשקיעים מהציבור
בעולם חדלות הפירעון, הלכה והתגבשה גישה מעשית – גם אם לא מוצהרת – לפיה מתאפשר מעין הפטר ל"שומרי סף" ונושאי משרה כגון דירקטורים ובעלי השליטה "בדלת האחורית", במסגרת הליך הבראת חברה.
על מנת לאפשר הליך הבראה לחברה, מבקש המנהל המיוחד (או בעלי תפקיד אחרים שמינה ביהמ"ש) לאשר הפטר לשומרי הסף ונושאי משרה, אשר תלויות נגדם תביעות, ומונע את האפשרות להכריע בתביעות נגדם, וזאת בתמורה לכספים שיתקבלו לקופת החברה מאת חברות הביטוח של אותם שומרי סף.
גישה זו נשענת על רציונליים של עידוד עשיית עסקים, מניעת הרתעה מניהול חברות ומתן אפשרות לשיקום.
גישה זו, שיש עליה ביקורת גם לגופה, אסורה לרוב על פי הפסיקה, שכן מדובר ב"גזל" של זכות תביעה של נושים נגד אותם נושאי משרה. ישנם כמובן חריגים, אך בעניין אחד אין ולא יכולה להיות מחלוקת – כאשר נטענת אחריות אישית של שומרי סף ונושאי משרה לפי חוק ניירות ערך אין לתת הפטר לאותם שומרי סף במסגרת הליך חדלות פירעון של החברה.
שלב ראשון – הרציונל של ההפטר בדיני חדלות פירעון
מטרתם של דיני חדלות פירעון בכלל, ושל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 בפרט, היא לאזן בין שיקום החברה, השאת ערך לנושים ושמירה על תקינות המערכת הכלכלית. בבסיס ההסדר עומד הרציונל של עידוד פעילות עסקית – גם כאשר היא נכשלת – ומתן הזדמנות שנייה.
מטרתם של דיני חדלות פירעון בכלל, ושל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 בפרט, היא לאזן בין שיקום החברה, השאת ערך לנושים ושמירה על תקינות המערכת הכלכלית. בבסיס ההסדר עומד הרציונל של עידוד פעילות עסקית – גם כאשר היא נכשלת – ומתן הזדמנות שנייה.
סעיף 82(ב)(5) לחוק מאפשר במקרים המתאימים, להעניק פטור מאחריות לנושאי משרה, בעלי עניין או אדם אחר, גם אם מדובר בחוב אישי ישיר. הרציונל כאן ברור: לעודד יוזמה עסקית, למנוע הרתעת יתר, ולהביא לסיום יעיל של הליך חדלות הפירעון.
תחת תפיסה זו, גם אחריות של נושאי המשרה נבחנת לעיתים במשקפיים של כלל שיקול הדעת העסקי או של חובת הזהירות והנאמנות.
תחת תפיסה זו, גם אחריות של נושאי המשרה נבחנת לעיתים במשקפיים של כלל שיקול הדעת העסקי או של חובת הזהירות והנאמנות.
שלב שני – התחמקות שומרי הסף מהאחריות האישית:
כאשר לנושים יש תביעות אישיות נגד נושאי משרה, בעלי מניות, ושומרי סף, מי שמשלם על ההגנה ולאחר מכן משלם את הפיצוי שנקבע בפסקי הדין בגין האחריות האישית, הינן חברות הביטוח. התביעות עצמן הן נכס של הנושים, אשר כאמור אין להם שום עניין בהבראת החברה אשר גרמה להם לנזקים, והם מבקשים להיפרע מהאחראיים האישיים באופן ישיר.
כאשר לנושים יש תביעות אישיות נגד נושאי משרה, בעלי מניות, ושומרי סף, מי שמשלם על ההגנה ולאחר מכן משלם את הפיצוי שנקבע בפסקי הדין בגין האחריות האישית, הינן חברות הביטוח. התביעות עצמן הן נכס של הנושים, אשר כאמור אין להם שום עניין בהבראת החברה אשר גרמה להם לנזקים, והם מבקשים להיפרע מהאחראיים האישיים באופן ישיר.
כאמור, התפתחה פרקטיקה לפיה מנהל מיוחד של חברה בהליך הבראה, מוצא מקור כספי להגדלת קופת החברה (קופת הנשייה), באמצעות קבלת כספים מחברות הביטוח של שומרי הסף ונושאי המשרה כנגד מתן הפטר מהתביעות המתנהלות נגדם.
המבטחים מצידם קונים בזול מאוד תביעות אישיות נגד נושאי המשרה ושומרי הסף (אשר הם המוטבים בפוליסות הביטוח), במקום לממן הליכים יקרים ואף לשלם פסקי דין בסכומים גבוהים בגין האחריות האישית.
בתי המשפט כבר מזהים את המהלך הזה, ופועלים כדי לקבוע קריטריונים מתי נכון וראוי לקחת את הנכס של הנושים – זכות התביעה, ולאיין אותו בשביל הבראה החברה (ניתן לראות לדוגמא בלבד בפסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השו' חגי ברנר) בתיק חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 24622-10-20 ק. פסגות ישראל בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נבו 24.12.2021)).
שלב שלישי – כשמדובר בחברות שהציעו ניירות ערך לציבור: חוק ניירות ערך משנה את כללי המשחק
כאשר מדובר בחברות שהציעו ניירות ערך לציבור – הגיוס נעשה מתוקף חוק ניירות ערך, תשכ"ח–1968, והחוק מטיל אחריות נפרדת ומובחנת על דירקטורים, נושאי משרה ושומרי סף אחרים. לפי סעיפים 31, 32, 35 ו-38ג' לחוק, ניתן להטיל עליהם אחריות אישית לנזקים שנגרמו למשקיעים בעקבות הטעיה בתשקיף, בדיווחים שוטפים מטעים או בחוות דעת שצורפו אליהם.
כאשר מדובר בחברות שהציעו ניירות ערך לציבור – הגיוס נעשה מתוקף חוק ניירות ערך, תשכ"ח–1968, והחוק מטיל אחריות נפרדת ומובחנת על דירקטורים, נושאי משרה ושומרי סף אחרים. לפי סעיפים 31, 32, 35 ו-38ג' לחוק, ניתן להטיל עליהם אחריות אישית לנזקים שנגרמו למשקיעים בעקבות הטעיה בתשקיף, בדיווחים שוטפים מטעים או בחוות דעת שצורפו אליהם.
אחריות זו לא מותנית בהפרת חובת זהירות "רגילה", אלא נובעת מעצם קיומה של הטעיה במידע שהוצג לציבור – בין אם בשלב ההנפקה ובין אם בדיווחים לאחר מכן. במקרים אלה, הרציונל של הגנה על ציבור המשקיעים וגילוי אמת גובר על הרציונל של עידוד פעילות עסקית – במיוחד כאשר נגרם נזק בפועל לציבור הרחב. ולכן, במקרים מסוג זה – אין להעניק לאותם הדירקטורים, בעלי השליטה, נושאי משרה או שומרי סף נוספים, פטור מאחריות במסגרת הליך חדלות פירעון של התאגיד.
במקרים מסוג זה, האינטרסים של חוק ניירות ערך – הגנה על המשקיעים, שוק משוכלל ואמון הציבור – גוברים על האינטרסים של חוק חדלות פירעון.
בכל מקרה של חדלות פירעון של תאגיד שגייס הון מהציבור, שבו נטענת הטעיה לפי חוק ניירות ערך, יש למנוע הענקת הפטר לדירקטורים, נושאי המשרה ובעלי השליטה שאלמלא כן, האחריות האישית לפי חוק ניירות ערך תרוקן מתוכנה.
הרציונל של שיקום כלכלי אינו יכול לגבור על הצורך החברתי והמערכתי להבטיח גילוי אמת והגנה על המשקיעים. בהתנגשות זו – יש לקבוע בבירור: הדין צריך להעדיף את האחריות האישית.
הגיעה העת לחדול מהענקת פטור בדלת האחורית, תוך ניצול מעמדו המוחלש של ציבור המשקיעים ולקבוע בחוק ובפסיקה במפורש: אין להחיל פטור על חוב שנובע מהפרת חוק ניירות ערך. בתי המשפט והמחוקק צריכים להבהיר כי אחריות אישית למידע כוזב או מטעה לציבור גוברת על שיקולי שיקום כלכלי.
גילוי נאות: כותבי המאמר מייצגים נושים רבים בתביעות של הטעיה בתשקיף, ונלחמים בפרקטיקה של התחמקות מאחריות של שומרי סף ונושאי משרה באמצעות הליך הבראה של חברה בחדלות פירעון.
נכתב על ידי עוה"ד יעקב כרם, יעלה שחר ואוהד שלם
עורכת דין יעלה שחר - צילום: שיראל קרימולובסקי
עורכת דין יעלה שחר - צילום: שיראל קרימולובסקי
עורך דין אוהד שלם - צילום: תמי בר שי
(בשיתוף CofaceBdi)
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.אין באמת בארצנו ולו שומר סף אחד! רק שומרי חונטה! (ל"ת)טלו קורה מבין עיניכם 05/2025/25הגב לתגובה זו0 0סגור
