ראיון סופ"ש

חוגגים עשור: "באנגלית - חיזבאללה היא תנועת חופש, בעברית - ארגון טרור"

10 שנים לגרסה ויקיפדיה העברית שעשתה מהפך אצל כולנו, מסביר איציק אדרי, יו"ר העמותה שמתפעלת את האנציקלופדיה החופשית, למה יש כ"כ הרבה ערכים בעברית, למה מעט נשים כותבות, ומה היחס לערך "עמנואל רוזן"

נעמה תורן | 09:36 12/07/13 | 0 תגובות

Share הדפסה שלח לחבר הוסף תגובה

בימים אלו מציינים עשור לגרסה העברית של ויקיפדיה, שעשתה מהפך בחיים של כולנו. איציק אדרי, יו"ר העמותה, מסביר למה יש כ"כ הרבה ערכים בעברית, למה מעט נשים כותבות, ומה היחס לערכים כמו "עמנואל רוזן"
איציק אדרי (צילום: אורן שלו/ויקימדיה ישראל)

"בקהילה האנגלית את יכולה לכתוב ערך על פרק בסדרת טלוויזיה. בעברית זה לא מקובל"

השבוע הייתה לאיציק אדרי חגיגה כפולה - משרד הפרסום והדיגיטל דבי& רון, שם הוא משמש מנהל דיגיטל, זכה ביום שני בתואר קמפיין השנה ל-2012 בתחרות האריה השואג של איגוד יועצי התקשורת ויחסי הציבור בישראל - בקטגוריית הדיגיטל על קמפיין הפייסבוק של הנשיא שמעון פרס - Be My Friend For Peace.

* לעמוד הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

* רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו לניוזלטר של אייס

* בואו לדבר על זה בפורום פרסום, שיווק ויח"צ

אבל חגיגה נוספת היא יום ההולדת העשירי לוויקיפדיה ישראל. אדרי (27), יו"ר עמותת ויקימדיה ישראל, התומכת בפעילות האינצקילופדיה החברתית בשפה העברית, גאה מאד במפעל ההתנדבותי הזה.

-וזמן לבלות נשאר לך?
לא הרבה. אני עובד הרבה יותר מידי שעות, ועד השעות הקטנות של הלילה, והרבה פעמים על חשבון ימי חופש. העבודה בוויקימדיה היא התנדבותית. ויקימדיה ישראל היא עמותה, ללא כוונת רווח שהוקמה לפני 5 שנים. אנחנו הישות הארגונית שיכולה להוציא כספים, להתחייב חוקית ומשפטיתי, להוציא הודעות לעתונות וכד'.

-מה התרומה של ויקיפדיה ישראל?
אני חושב שהתרומה של מה שאנחנו עושים היא אדירה לידע, ובכלל לשפה העברית. אני רואה את החברים שלי, כמה הם משתמשים בה, גם באקדמיה וגם בחיי היומיום - כשיש מושג שאתה לא יודע, אתה אוטומטית נכנס לוויקיפידה מהסמרטפון. התוצאה הראשונה שתקבל בגוגל היא הערך בוויקיפדיה. זה גורם להרגשה טובה, כשאתה יודע שאתה חלק ממשהו שמשפיע ושאתה יכול לתרום להצלחה שלה ולשפר אותה.

-ויקיפדיה בעברית נחשבת האיכותית ביותר לאחר ויקיפדיה בגרסתה האנגלית (על פי חישוב מתמטי המבוסס על מספר הערכים, כמות העריכות והדיון סביבם), והיא האתר הרביעי הבינ"ל הנצפה ביותר בישראל, עם 2.1 מיליון גולשים בפועל. איך אתה מסביר את זה?
ויקיפדיה בעברית פעילה יחסית לדוברי השפה בעולם, תשווי את זה ל-10 מיליון משתמשי בוויקיפדיה באנגלית, ותשווי כמה ערכים בעברית יש לעומת דוברי השפה בעולם, או כמה עורכים יש לכל ערך. ככל שיותר עיניים עוברות ואוספות מידע, הערך איכותי יותר.

חוגג עשור. איציק אדרי (צילום: אורן שלו)

חוגג עשור. איציק אדרי (צילום: אורן שלו)

-אז איך אתה מסביר את זה?
אנחנו עם הספר, לא? זה לא מנותק מהמציאות. יש לנו קהילה שמאד אוהבת את הפרויקט ומשמרת אותו. בעמותה אנחנו עושים הרבה פרויקטים בשביל זה: עורכים כנסים וסדנאות כדי להסביר מה זה ויקיפדיה ואיך אפשר לסייע בעריכת ערכים' יש לנו שיתופי פעולה עם מוזיאון ישראל ועם הספרייה הלאומית. כל מי שרוצה יכול להתקשר ולבקש הרצאה, ללא עלות, על איך להיות עורך בוויקיפדיה. זאת רשת מאד פעילה, לא רק של עורכים בעולם הווירטאולי, אלא גם בעולם האמיתי.

-מה מאפיין אותם, את עורכי הערכים?
יש הרבה אנשים משכילים, אבל יש גם ילדים בני 16, ויש לנו גם אשה בת 70 שאין לה השכלה אקדמית. למעשה אין חוט מקשר בין כל הכותבים והעורכים.

-מי בודק את העובדות?
האנשים שכותבים הם אלה שבודקים. זה שיא הדמוקרטיה.

-וגם פתח לטעויות. האוניברסיטה לא מרשה לסטודנטים להשתמש בערכים בוויקיפדיה כרפרנס
אני יודע, אבל הנה - יש לנו פרויקטים עם אוניברסיטת חיפה, במקום לכתוב עבודה רגילה, הסטודנטים מתנסים בכתיבת ערך ויקיפדיה וזה שווה לעבודה אקדמית. אנחנו לא מתיימרים להיות מקור אקדמי, אבל זה יכול להוות מקור אם משתמשים בה בחכמה, וזה יכול לסייע כי יש תמיד הפניה למאמרים אקדמים. החכמה היא לא ללכלך על ויקיפדיה, אלא להעביר לסטודנטים איך להשתמש בה כמקור.

-הערך הראשון בעברית היה "מתמטיקה". למה, לכל הרוחות?
כי הראשונים שכתבו היו אנשי מחשבים וזה היה הכי טריוויאלי. אני מניח שאם הערך הראשון היה "אלוהים", היו ישר מתחילות מריבות.

-אילו מן מריבות מתרחשות מאחורי הקלעים של ויקיפדיה, ואיפה?
לכל ערך יש דפי שיחה ושם מתקיימים הוויכוחים. יש לנו 140 אלף ערכים ו-630 אלף דפי שיחה! ברגע שיש ויכוח, הקהילה מנהלת דיון וסוגרים את זה בהצבעה.

-אכן, דמוקרטיה
נכון. גם אני, למרות הטייטל - אין לי יותר השפעה מילד בן 16, אנחנו שווים בכוח.

-מי מבקש מכם לשנות ערכים?
לפעמים מגיעות שיחות מדוברים כאלו ואחרים שרוצים לשנות את מה שנכתב על הפוליטיקאי שלהם. גם אותם אנחנו מפנים לעמודי השיחה, ואומרים להם - בואו ננהל שיחה פומבית. אין כאן דילים מאחורי הקלעים.

-מה קורה כשיש מבצע צבאי כמו למשל עופר יצוקה או עמוד ענן, את הדעה של מי אני אקרא, של הימנים או השמאלנים? איך את זה אתם מכריעים?
מכיוון שכולם יכולים לערוך, כל אחד מושך לצד שלו. בסופו של דבר, נפגשים באמצע. למשל, הגדרת הקו הירוק - יש דיונים איך המפה של ישראל צריכה להיראות עם השטחים שמעבר לקו הירוק או לא. מה שהוחלט זה לא מה שהוחלט בוויקיפדיה האנגלית למשל.

מבצע עמוד ענן (צילום: Getty images Israel)

מבצע עמוד ענן (צילום: Getty images Israel)

-איך באמת היחסים עם ויקפדיה האנגלית?
יש שיתופי פעולה יזומים - רשימות תפוצה בינ"ל. ויקיפדיה היא תנועה בינ"ל ויש הרבה קבוצות עבודה. כל הדוברים והמתנדבים בקשר.

-אבל מה שאתה אומר זה שהרבה פעמים הערך הוא תלוי המקום שבו הוא נכתב והאנשים שכתבו אותו, כלומר הוא לא אבסולוטי. זה די חדשני. זה מצריך את הקורא להיות יותר סקפטי ולדעת גם את ההקשר הרחב של כתיבת הערך
נכון. באנגלית תקראי שהחיזבאללה היא תנועת חופש, ובעברית שהוא ארגון טרור.

-דובר לא מעט על כך שמעט מאד נשים כותבות ועורכות בוויקיפדיה בעברית. איך תשנו את זה?
חלק מהעניין הוא שלנשים יש פחות זמן פנוי, וחלק זה בגלל שהקהילה היא קשה, הדיונים הם כוחניים וצריך להתווכח. אם נגיד תציעי ערך שאחרים יחשבו שהוא לא מעניין, יכול להיווצר דיון כוחני. אז יש הרבה נשים שבוחרות שלא להיות שם, זה לא שאנחנו לא מקבלים נשים. אבל ערכנו גם כנס בנושא הזה, ובאו הרבה נשים והדרכו גם אותן איך לערוך ערכים ויש סדנאות עריכה יעודיות לנשים.

-ויקיפדיה תהיה פעם בתשלום?
אף פעם. זה שירות לציבור והעמותה מתקיימת מתרומות כאשר פעם בשנה יש מבצע גיוס תרומות. ויקיפדיה מקיימת מודל צנוע, אין עובדים בשכר בתנועה עצמה, וגם ברמה הטכנית שומרים על המינימום. מה שאנחנו מגייסים בעולם זה 50 מיליון דולר בשנה.

-מה שינתה ויקיפדיה?
היא אפשרה לכל אחד להגיע לידע. לא לכל אחד היתה אינציקלופדיה בבית. ואם היתה, כמה פעמים פתחת אותה? ובשונה מאינציקלופדיה, אתה יכול לעבור מערך לערך ולהרחיב את הידע שלך. אפילו הדבר הכי רדוד - נגיד, כוכב ריאליטי. משם אתה יכול להגיע לערך ריאלטי ומשם לערך של טלוויזיה, וכן הלאה. זה לא קורה באינציקפלודיה מודפסת. ויש גם את היכולת לתקן און ליין.

-כמה טעויות יש לכם?
אי אפשר העריך כמה טעויות. ויקפדיה לא מושלמת ויש בה טעויות, כמו בעיתון. אבל בגלל שכל אחד יכול לתקן און-ליין, היא הרבה יותר מהירה, לא צריך לחכות שהמהדורה הבאה תודפס.

-מורים טוענים ויקיפדיה "קילקלה" את התלמידים, שכל מה שהם עושים בעבודות היום זה "העתק הדבק" במקום ללמוד
אולי תפקידה של מערכת החינוך הוא להתאים את עצמה ולהראות לילדים איך לעשות שימוש חכם בוויקיפדיה. כמובן שאנחנו לא מעודדים לעשות "העתק הדבק". מערכת החינוך צריכה להסתגל ולעזור לילדים ללמוד להרחיב את הידע שלהם בעזרת ויקיפדיה.

-איך מחליטים איזה ערך ייכנס ואיזה לא?
בהתחלה כתבו ערכים סתם, עכשיו יש נהלים - למי מגיע ערך, איך ערך צריך להיראות. ויקיפדיות אחרות רצות אחרי המספר - באנגלית יש 4 מיליון ערכים. בקהילה האנגלית את יכולה לכתוב ערך על פרק בסדרת טלוויזיה. בעברית זה לא מקובל, אנחנו לא יורדים לרמה של פרקים. אנחנו רוצים לשמור על ערכים איכותיים. אנחנו עושים גם שבוע ללא ערכים - לא כותבים, אלא מתמקדים בלשפר את הערכים הקיימים.

-מה נפסל?
אם יש משהו פרטי, למשל חברה קטנה רוצה לכתוב על עצמה ערך. אם זה משרד יחסי ציבור קטן שאין לו השפעה והוא לא מופיע בגוגל, לא נכניס, אבל כן תמצאי ערך על רני רהב.

-בפרשת עמנואל רוזן, למשל, עדכנתם את הערך לפי התגלגלות הפרשה?
בתור הערך יש דיונים על דברים רגישים. לפעמים מחכים כדי לראות איך הפרשה תתגלגל. אנחנו לא אתר חדשות, אנחנו אינציקלופדיה. לא חייבים לעלות באותו רגע.

-איך אתם שומרים על זכויות יוצרים?
אנחנו לא רואים איומים מצד אף אחד, אין לנו מודל מסחרי של רווח והפסד. אנחנו מביאים ידע ולא רווח. אם מישהו אחר רוצה לקחת את הערכים שלנו ולהדפיס מזה ספר - הוא יכול. יש זכויות יוצרים - אבל אפשר לעשות שימוש בידע שלנו. זאת המטרה שלנו, לא מחפשים להרוויח, זה מה שמיוחד בפרויקט.

-ומה הערך הכי נצפה השנה בעברית?
ישראל.

-למה ויקיפדיה צריכה יחסי ציבור?
היא לא ממש צריכה אבל באופן השוטף היא צריכה דוברות, כי עיתונאים פונים אלינו כל הזמן. כמו במקרים של מריבות בין עורכים על ערכים. כמו במקרה של ח"כ אורית סטרוק, (שלבסוף הוכרע במרץ האחרון כי בערך שלה ייכתב כי היא פעילת זכויות אדם - נ.ת)

אז למי פונים בעצם? מי מינה אותך לדובר?
אני במקרה גם יו"ר העמותה. אבל כל אחד יכול להציע את עצמו ולהיות דובר. בכל העולם יש מתנדבי תקשורת והם מתקשרים בינם לבין עצמם, יש ועדת תקשורת בינלאומית שמורכבת גם היא ממתנדבים, שעושים את הדוברות הבינלאומית של המותג. ויקיפדיה היא אחד המותגים הכי מפורסמים שיש, ולא השקיעו בו כסף כדי לתחזק אותו. הכל מתוחזק על ידי מתנדבים, גם הנושא התקשורתי. אני עושה את הדוברות בהתנדבות.

הבנתי נכון, אף אחד לא מינה אותך או כל דובר אחר?
מי שפעיל בקהילה יכול להיות דובר. כדובר של העמותה, נבחרתי על ידי העמותה. אבל יש ויקפידיות שאין להם עמותות. אתה יכול להציע את שירותיך לוועדת התקשורת של תנועת ויקימדיה, ולבקש להצטרף אליה. אין דובר אחד לוויקיפדיה. ואני גם לא יכול להציב שום דבר בעצם. אם אני עושה מהלך תקשורתי - נגיד לרגל חגיגות העשור, ורוצה לתת בלעדיות לערוץ 2, אין לי איך למנוע מוויקיפדים להתראיין לערוץ 10, הם לא חייבים ליידע אותי. זה לא כמו בחברות רגילות.

אז על מה נבנה מערך הדוברות הבינלאומי הזה?
לדוברים בעולם אין אמנם סמכויות, אבל אנחנו בונים קשרים של אמינות. אני לא אגיד לאף בנאדם לבקש ממני אישור להתראיין לערוץ 2, במקום זאת אני בונה עם אנשי הקהילה אמון, אני אומר להם: אל תתקשרו לבקש אישור, אבל תתקשרו להתייעץ איתי, יש לי דפי מסרים שאני יכול להעביר הלאה. ככה אנחנו הופכים לרשת בינלאומית שמייעצת, אבל לא מחייבת. התקשורת והשיווק מבוססים על אמון כמו זה שקיים בקהילת העורכים.

על אילו עוד נושאים אתם מחליפים רעיונות עם ויקיפדים בעולם?
אני יכול לקבל מייל של ויקיפד מטנזניה שמבקש להתייעץ איך לחגוג את העשור. יש הרבה החלפת מידע. או שה-BBC מחפשים מישהו לראיין ואנחנו מחליפים בינינו את המסר, מי רוצה להתראיין. לפני שנתיים אירחנו את הוועידה הבינלאומית של ויקיפדיה בישראל, זה כמו באולימפיאדה - המדינה המארחת נקבעת על פי מכרז. אירחנו אז 750 אנשים מרחבי העולם . הגיעה תקשורת מכל העולם, גם מהעולם הערבי.

אתם בעצם מן חברה של גיקים שהפכה את ההובי שלה להצלחה בינלאומית. כמו מעריצי סטאר טרק של המידע
זה באמת סוג של תחביב, וזה גם היופי של ויקיפדיה. חשוב לי להסביר תמיד שזה לא רק אנציקלופדיה. זו תנועה, שכל אחד יכול לעזור לה גם בלי לכתוב. אני עוזר בדברים אחרים, בעיקר בדוברות. גדעון עמיחי, לדוגמה, התנדב לעזור לנו לשווק את חגיגות העשור. הוא לא עורך, אבל זה קסם לו והוא בא לעזור.

למה נדלקת על ויקיפדיה מלכתחילה?
תמיד הייתי מתנדב, גם כנער. ויקיפדיה חיברה בין דברים שאהבתי - גם משהו חדשני, שמאפשר לאנשים להגיע לידע שלא היו נחשפים אליו בדרך אחרת, וגם יש פה את הייחוד של לקחת חלק ממשהו שבו אתה משפיע. זה סוג של סטייטמנט, כשאני אומר שאני מוויקיפדיה.

כמו גוגל או פייסבוק. רק בלי המשכורת
אני לא עובד בגוגל או פייסבוק, אבל כשאתה אומר שאתה מוויקיפדיה, אנשים אומרים לי כל הכבוד. תמיד אני מקבל תגובה חמה. אז אני לא עושה את זה בשביל האגו, אבל התגובות האלו מדרבנות אותנו.



הוסיפו תגובתכם