רעידות האדמה שהורגשו בראשית השבוע החולף בצפון הארץ – בין היתר בבית שאן, חיפה והקריות, נצרת ויישובים נוספים – סיפקו עוד תמרור אזהרה לאסון העלול להתרחש במקרה של רעש בעוצמה בינונית או גבוהה. בסיטואציה כזו, מי שעתידות לספוג את מרב הנזק הן ערי הפריפריה השוכנות על השבר הסורי-אפריקאי – כאשר דו"ח שהוכן על ידי ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ונתוניו פורסמו באתר 12N – מציב את קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה ובית שאן, כמו גם את אילת הדרומית כיישובים הנמצאים בסיכון גבוה.

לפי הדו"ח, בתרחיש של רעידת אדמה חזקה, כ-80 אלף מבנים בישראל שהוקמו לפני 1985 מצויים בסיכון, ומתוכם כ-28,600 (כ-35%), עלולים להינזק באופן קשה. עוד מצביע הדו"ח כי אף שנדרש סכום של כשני מיליארד שקלים לחיזוק ומיגון המבנים הישנים בערים המוגדרות בסיכון גבוה, הרי שעד כה אושר תקציב בסך 70 מיליון שקלים בלבד. מי שתנסה לצמצם את היקפי הפגיעות בנפש במקרה של רעידת אדמה היא מערכת התרעה מוקדמת שתיפרש בזמן הקרוב ברחבי ישראל, תאתר באמצעות חיישנים את הוויברציות הראשוניות ותתריע מפני הגלים העוצמתיים וההרסניים יותר.

עניין של זמן
"רעידת אדמה בעוצמה בינונית-גבוהה תתרחש בישראל בביטחון – זה לא שאלה של אם אלא של מתי", מסביר פרופ' שמואל מרקו, חוקר רעידות אדמה מהחוג לגאופיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב. "לפי התחזיות, תרחיש של רעידת אדמה חזקה יביא לאסון בממדים שלא הכרנו – אלפי הרוגים, הרס עצום ובפגיעה בתשתיות כמו מים וחשמל. מי שצפויות לסבול באופן הקשה ביותר הן הערים הסמוכות לשבר, המאופיינות במבנים רבים שהוקמו לפני עשרות בשנים. עם זאת, הן לא לבד במערכה, כשהרעש צפוי להיות מורגש גם במעגלים המרוחקים יותר ולגרום לנזקים כבדים גם שם. מי שחושבים שרעידות האדמה של הימים האחרונים מהוות את אקורד הסיום בכל הנוגע לרעידות אדמה בישראל, כדאי שיפנימו שהן היו חלשות למדי ולא בהכרח ישפיעו על זמן או מקום הופעת הרעשים החזקים בעתיד".

כשזה מצב העניינים, לא מפתיע כי בקרב הרשויות המקומיות המסומנות כמסוכנות ביותר, מפלס החששות נמצא בעלייה מתמדת. "הסכנה מתדפקת על דלתנו ואנחנו לא רואים אף אחד שמנסה למנוע את האסון המתקרב", מצהיר ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן. "בקריית שמונה נבנו בניינים בשנות ה-60 וה-70 העלולים להתמוטט ברעידת אדמה חזקה. עיר שלמה תקרוס אם לא נחזק את המבנים. קיבלנו תקציב קטן לחיזוק מספר בניינים בעיר, אבל זה פשוט לעג לרש".

לראש העיר שטרן יש גם מסר ברור למקבלי ההחלטות: "הגיע העת להפוך את הדיבורים למעשים ולא לפעול רק בדיעבד. אני קורא דווקא היום להקים ועדה ממלכתית שתצביע על הכשלים, תדע לקבל החלטות משמעותיות ותסייע למנוע את האסון הבא – רק כך נוכל לקבל תקציבים ולמנוע טרגדיה. צריך להרים את הכפפה עכשיו. במקום לשלם מיליונים למשפחות שיאבדו את יקיריהם בעתיד, בואו נשקיע את הכספים האלה בהגנה עליהם באמצעות היערכות העורף וחיזוק המבנים".

ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן (צילום דוברות עיריית קרית שמונה)

אם או בלי קשר לרעידות האדמה, השבוע פורסם על כוונת הממשלה לתמרץ 12 ערים – ירושלים, לוד, בת ים, קרית אונו, חיפה, נתניה, גבעתיים, רמת גן, אשדוד, בית שמש, חדרה וקרית ים – לאשר התחדשות עירונית בשטחן. לצורך העניין יוקצה סכום המוערך בכ-440 מיליון שקל, כשעל כל דירה שתקבל היתר, יוענק לרשות המקומית סכום שנע סביב 30-25 אלף שקלים. 

מהתיאוריה לפרקטיקה
על רקע מצב העניינים השברירי, תרתי משמע, הצורך הדחוף בהתחדשות עירונית מובן לכלל הגורמים. עד כה, ואף כי ערי הפריפריה משוועות למיגון ורעננון המבנים הישנים והמסוכנים – טרם נמצאה הנוסחה הכללית שתמשוך פרויקטים גם ליישובי הספר.

"לכל המבנים הוותיקים בישראל, הנמצאים בסכנת התמוטטות בתרחיש של רעידת אדמה, אין פתרון אחר מלבד התחדשות עירונית", קובע עו"ד משה יונאי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין החיפאי רולוף & יונאי, מומחה להתחדשות עירונית ומי שמלווה דיירים בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. "גורל התושבים תלוי במי תגיע קודם: רעידת האדמה או ההתחדשות העירונית. הנחת העבודה שצריכה להנחות את המדינה היא אחת: המניעה זולה יותר מהפיצוי והשיקום, כלומר הוצאה על חיזוק מבנים תהיה קטנה יותר ביחס לכספים שידרשו במצב של אסון. התחושה היא שהממשלה טרם הפנימה את תסריט האימים שצפוי לנו. היא חייבת להכניס את היד לכיס ולפעול מיד, הכתובת על הקיר".

לצד הערים שהוזכרו בדו"ח, מבקש עו"ד יונאי להציב מוקד נוסף העלול להינזק באופן חמור בסיטואציה של רעש אדמה – ערי הקריות. "כולם מדברים על השבר הסורי-אפריקאי, אבל נוטים להתעלם משבר יגור", הוא מחדד. "מדובר בהסתעפות של השבר הסורי-אפריקאי, שמתחילה בתוך הים, עוברת דרך המורדות המזרחיים של הכרמל, בואכה בית שאן. זהו אזור המאוכלס בצפיפות ויושב על קרקע חולית, במקרה של רעידת אדמה החול מתחיל להתנהג כנוזל – 'הנזלה' בשפה המקצועית – המשמעות בפועל היא שהמבנים 'ייצאו לשוט' ואחר כך יתפרקו. רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה ב-1927 גרמה למאות הרוגים – אם היו אז קריות, הן היו קורסות כמו מגדל קלפים".

כמי שמכיר את השטח היטב, ברור לעו"ד יונאי כי הוצאה לפועל של פרויקטים גם בערים מחוץ ללב מוקדי הביקוש, מחייבת יצירת תמריץ ליזמים. "יש פתרונות", הוא מדגיש. "אם באמצעות הגדלת זכויות הבנייה ואם באמצעות הקצאת קרקע משלימה – אלו אופציות שצריך לא רק לדבר עליהן אלא גם ליישם אותן. המדינה כבר הוכיחה כשהיא רוצה, היא יודעת לקדם פרויקטים. חשוב לבצע זאת, ועכשיו".

פרויקט התמ"א ברחוב הגלעד בקריית ים (צילומים והדמיה באדיבות חברת גלבוע)

ועו"ד יונאי לא מדבר באוויר. כדוגמה מייצגת הוא מביא מיזם תמ"א 38 אותו ליווה משרד רולוף & יונאי לחיזוק 53 דירות, ברחוב גלעד 5-1 בקריית ים. "המדינה באמצעות משרד הבינוי והשיכון, יצאה בקול קורא לחיזוקם של מבנים ותיקים הנמצאים בסיכון ססמי גבוה", הוא מרחיב. "כחלק מכך, התחייב המדינה לשלם סכום של 70 אלף שקלים על כל דירה קיימת, וגם לקחה על עצמה את עלויות עורך הדין מטעם הדיירים".

"עם התמיכה הזו ובשיתוף עיריית קריית ים", ממשיך עו"ד יונאי, "הפרויקט שמובילה 'גלבוע', חברת הבנייה הוותיקה בקריות, בניהולו של ערן גלבוע יצא לדרך. יש לציין כי בשנת 2019 זכה אדריכל הפרויקט, מיקי אוטמזגין, בפרס למיזם התמ"א היפה ביותר בישראל על עבודת התכנון. הנה לנו ההוכחה שכאשר יש נכונות ורצון מצד המדינה לטפל במבנים ישנים, ניתן להתניע ולבצע פרויקטים גם מחוץ למוקדי הביקוש".