בנק ישראל התחיל בסוף שנת 2020 ברפורמה במשכנתאות, עם ביטול את המגבלה של ריבית הפריים. כזכור, עד אז הבנקים חייבו כי רק עד שליש מגובה המשכנתא יוכל להיות בריבית פריים. הרפורמה של בנק ישראל חלה בתחילה רק על משכנתאות חדשות, אך משמעות העדכון לפני כשלושה חודשים היא שכעת תוכל לחול גם על משכנתאות קיימות, ומכך יוכלו נוטלי המשכנתא למעשה למחזר את מסלול המשכנתא שלהם ולבחור אם לשנות את גובהה, הנלקחת בריבית הפריים ליותר משליש.

חשוב לציין כי ריבית הפריים היא למעשה ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. התוספת מגלמת שולי רווח למערכת הבנקאית - שוליים שמשקפים את עלות הסיכון בהוצאת כסף מפיקדון חסר סיכון בבנק ישראל, להלוואה ללקוח. הבנקים מוסיפים על ריבית הפריים (או מפחיתים) שוליים נוספים, שמהווים עבורם רווח או גורעים את השוליים מ-1.5%.

הלוואות צמודות פריים הן ההלוואות הפופולריות ביותר. בדרך כלל המודעות של הלקוחות להלוואות אלה גדולה יותר, ולכן הם יכולים להשוות בדרך טובה יותר את העלויות בכל בנק אליו הם פונים. בנוסף, המערכת הבנקאית מכירה ביכולת של הלקוחות להשוות מחירים ולכן מייצרת תמהיל הלוואות כשחלק מההלוואה הכוללת צמוד לפריים, חלקה בריבית משתנה וחלקה צמוד מדד. הבנקים בדרך כלל מסבסדים את רכיב הפריים באמצעות הרכיבים האחרים בהלוואות, ולכן לא רוצים להגדיל את הרכיב הצמוד לפריים בהלוואה הכוללת.

ומה באשר לסיכון במחזור? ריבית הפריים נמוכה מאוד ועומדת על 1.6% (0.1% ריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%) ולכן מאוד אטרקטיבית לכאורה לנוטלי ההלוואות. אולם באותה נשימה יש בה גם סיכון: אם בנק ישראל יעלה את הריבית, אזי גם המשכנתא תתייקר. זו הסיבה שיש להתייעץ על גובה המשכנתא שתושפע מריבית הפריים. על פי ההערכות, הריבית תתחיל לעלות בעוד כשנתיים וכך יעלו גם התשלומים השוטפים לבנקים וישחקו את ההכנסה הפנויה של הלקוחות.