בתחילת השנה הוציאה אוניברסיטת בן גוריון את תקציב הפרסום שלה למכרז לאחר 3 שנים שבהן לוותה על ידי משרד הפרסום לם מרגלית שפי. אל המכרז ניגשו משרדי הפרסום dsay, יהושע TBWA, בורודה קפלן, HI-NET ולם מרגלית שפי. 3 חודשים לאחר מכן, כשהמכרז הגיע לשלבים מתקדמים - דווקא 'לם מרגלית שפי' נפסל על ידי ועדת המכרזים של האוניברסיטה והודח מההתמודדות על המכרז, לאחר שטעה ולא פעל על פי ההנחיות. עם זאת, במשרד הפרסום סירבו לוותר בקלות והגישו כנגד האוניברסיטה עתירה מנהלית, שסופה בנסיגה ומשיכתה של זו.

הטעות שעלתה למשרד הפרסום בפסילה והדחה מהמכרז נבעה מהגשת ההצעה המסחרית שלה באופן גלוי. על פי נהלי המכרז כל המתמודדים נדרשו להעביר את הצעתם המסחרית במעטפה חתומה שתפתח לאחר תום השלב הראשון. בניגוד להוראה זו, ההצעה המסחרית של לם מרגלית שפי, שהיא למעשה המחיר שאותו היא מציעה עבור שירותיה הוגש באופן גלוי, לעיני חברי ועדת המכרזים.

בפנייתו לבית המשפט ביקש משרד הפרסום לבטל את החלטת האוניברסיטה בטענה כי ההצעה הוגשה כפי שנדרשה על פי תנאי המכרז. "אף אם היה פגם" לטענתם, "הרי שהפגם היה בניסוח לא בהיר של תנאי המכרז עצמם, אשר הוביל להגשתה של ההצעה כפי שהוגשה, ומשהפגם היה באחריות המשיבה, אין לזקוף אותו לחובתה של העותרת". עוד טענו במשרד כי יש לבטל את ההחלטה "מן הטעם שאף אם נפל פגם בהצעתה של העותרת, הרי שמדובר בפגם טכני ולא מהותי שאינו פוגע בשוויון שבין המציעים השונים, ונעשה בתום לב, וככזה, פגם שאינו מצדיק את פסילת ההצעה".

לזכותו של לם מרגלית שפי ייאמר ש-3 משרדים מתוך אלו שניגשו: dsay, בורודה קפלן ולם מרגלית שפי, נפסלו מאותה הסיבה, שמקורה בפגם טכני. בכתב העתירה נכתב כי "ניסוחה של ההוראה סובל לכל הפחות מאי בהירות בקשר למסמכים אותם יש לצרף בנפרד, והראיה 3 הצעות מתוך 5 הצעות שהוגשו למכרז נפסלו על ידי וועדת המכרזים מאותו הטעם ממש! דהיינו: מבין כמות לא גדולה של הצעות שהוגשו במסגרת המכרז, אשר ניתן להניח שהוגשו כולן על ידי משרדי פרסום בעלי ניסיון רלוונטי בהגשת מכרזים מעין זה, נפלה על ידי 60% מהמציעים טעות זהה בהגשת ההצעות בשל אותו סעיף עצמו. אין ספק כי די בעובדה זו כדי להצביע על ניסוחה הבעייתי והדו משמעי של ההוראה".

בשורה התחתונה, במהלך ההליך המשפטי שניהל, משרד הפרסום לם מרגלית שפי שוכנע שסיכויו אינם גבוהים ולבסוף החליט למשוך את עתירתו.  כעת נותרו במכרז 2 משרדים בלבד שהציגו בפני האוניברסיטה וביניהם היא אמורה להכריע ולקבוע את זהות הזוכה: יהושע TBWA ו-HI-NET.

בשנת 2015 עמד תקציב הפרסום של האוניברסיטה על כ-5.5 מיליון שקלים במחירי מחירון של יפעת בקרת פרסום. בפועל מדובר בכ-2.5-3 מיליון שקלים. ב-2014 עמד התקציב על כ-7.2 מיליון שקלים במחירי מחירון וב-2013 על 5.6 מיליון שקלים במחירי מחירון - על פי יפעת בקרת פרסום. 

התקציב הצפוי לשנה הקרובה יעמוד על סכום דומה ומוערך על פי האוניברסיטה ב-2.5 מיליון שקלים לרכש מדיה. האוניברסיטה מדגישה כי עיקר תקציב הפרסום יופנה למדיה הדיגיטלית. המתמודדים במכרז יוכלו לגשת למכרז רכש מדיה או שירותי פרסום או לשניהם יחד. חלוקת התקציב מרכזת בידי רכש המדיה 1.8 מיליון שקלים ואת היתרה בידי הפרסום הדיגיטלי.